מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד אלימלך, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי. להלן סיפורי:

בשנת 1973 הייתי ב"יחידת התמסחים" (כלים אמפיביים, רכבים שנוסעים ביבשה ובמים) שתפקידם להעביר כוחות במים מגדה לגדה. לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה הוחלט על ידי הרמטכ"ל לעבור שלב מקרבות הבלימה למעבר לתקיפת האויב ולצורך כך היו צריכים את היחידה שלנו להעברת כוחות בתעלת סואץ לגדה השנייה לצד המצרי.

התחלנו לנוע לכיוון תעלת סואץ ובדרך היו חיילי עתודות הצבא, וכשראו אותנו הבינו שהתקבלה פקודה למעבר בתעלה לתקיפת האויב, והחיילים שראו אותנו זרקו לכלים שלנו סיגריות שיהיה לנו לדרך. בהמשך אותו לילה בסביבות השעה 04:00 גילתה אותנו יחידת התותחנים המצרית ופתחו עלינו באש ארטילרית. נפגעו לנו כמה כלים וגם הכלי שלי נפגע בצידו הימני, כל הזכוכיות של החלונות עפו עליי ונפצעתי קלות בפנים על ידי הרסיסים. ברגע הזה כבר הבנתי שיש מצב שהחיים ייגמרו כאן. התחילו לעבור תמונות בדמיוני וראיתי את החיים שהיו, וחשבתי איך ההורים ירגישו, דאגתי להם. למזלי עברנו זאת בשלום, אולם גם בהמשך היו מצבים קשים שעברנו. בבוקר הגענו לתעלה וטרקטורים עבדו על סוללת העפר מול המצרים כדי לפתוח פתחים עבור התמסחים, כדי לאפשר לנו להיכנס למים ולהתחיל בהעברת הכוחות לאפריקה (מצרים).

במסגרת פעילות זו במלחמה נפצעתי מרסיס של פגז שנפל לידי ונפצעתי ברגלי. לאחר מכן פינו אותי לבית חולים, ולאחר ההחלמה הייתי בבית קיי (מרכז הבראה לנכי צה"ל) לצורך פיזיותרפיה כדי לחזור לפעילות רגילה.

סבא דוד במהלך העברת הכוחות

הזוית האישית

הנכד אור: היה מאוד כיף לעשות את הסיפור ולדעת עוד על מה שהיה על סבא.

סבא דוד: התכנית הייתה מעניינת וחוויה משותפת, עשייה והתרשמות.