מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במושב  בית שערים בעמק יזרעאל  בשנת 1935.

הורי הגיעו כילדים  מרוסיה ולמדו בכפר ילדים ליד עפולה. אבא עבד בחברת חשמל אמא למדה בית ספר חקלאי בנהלל. ב-1935 הורי הקימו את המושב בית שערים.

 

באתי לגיסי ואז אני רואה על השולחן תמונה ו אני שואל אותו מה זאת התמונה הזאת ? והוא אמר שזה הוא בתמונה במבצע כינרת. שם לקח בסירה את המפקד הפצוע ועוד קצין אחד.

אמרתי לו: "תישמע זה אני הייתי הפצוע!" והוא אמר: "אם הייתי יודע שזה אתה, הייתי זורק אותך למים…"

בדצמבר 1955 לפני פעולת כינרת, עברה הפלוגה שלי למעמד של קורס מ"כים. כל המדריכים היו קצינים חנינו בהרי אפרים. ביום שישי אחד אחר הצהרים קיבלנו פקודת כוננות לפעולה.

למחרת בבוקר, בשבת התאספנו באוהלו לקבוצת פקודות. מועד הפעולה נקבע ליום ראשון בלילה. הסוריםהתנכלו ברציפות לדייגים הישראליים בכינרת. היה הכרח להשיב באורח נמרץ. התכנסנו בפילון בשטח הריכוז.

בשבת וביום ראשון עסקנו בקדחתנות ובתכנונים: תצפיות, תדריכים לחיילים והכנת האמצעים לחציית הירדן

וללחימה. המשימה של פלוגתנו הייתה לחצות את הירדן מצפון למוצב השפך, לתקוף את המוצב הסורי

המחלקתי, לכבוש אותו ולהחזיק בו. לכל פרט הייתה מוקדשת תשומת לב. צפינו לעבר המוצב השפך הסורי,

בשעת בוקר מוקדמת מאוד, כדי להבחין בהיערכות הלילה של הסורים.

ואכן, פעילות של השכם בבוקר מסגירה עמדות וכמות חיילים. והנה חייל סורי יוצא מעמדתו, מתמתח,

ומצית לעצמו סיגריה. לדוידי אף פעם לא היו סיגריות, תמיד בקש מאחרים, והוא אומר לי: "תרשום אותו,

את הסורי הזה, יש לו סיגריות".

כוחות נוספים חצו באותו מקום-פלוגה, שפניה לבית הבק, פלוגה שיצאה לחסום את כביש בית המכס העליון-

בטחה ועוד כוח עתודה.

עם סיום ההכנות התחיל לזרזף גשם. היה לילה קר. נשאנו על כתפינו את סירות הגומי לחציית הירדן. חושך

מוחלט. מחליקים על הסלעים החלקלקים. מועדים וקמים. המשא כבד.

על גדת הירדן מתחילים לנפח את הסירות, בבקבוקים של אוויר דחוס. הניפוח רעשני. אנחנו נתגלה על ידי

הסורים, זונחים את הסירות. אנחנו צועדים במים קרים. הרגליים קופאות. יורד גשם. מים מלמעלה

ומים מלמטה.הפלוגה שלי חוצה ראשונה. אנחנו מתקרבים לאגף המזרחי של מוצב השפך. מאחורינו חוצים

כוחות נוספים. יש קורבנות ראשונים: קבוצה של חיילים סוריים חצתה את הירדן מערבה. הסורים נתקלו

באחרוני חיילינו, החוצים את הירדן, ופתחו עלינו באש. שני חיילים שלנו נהרגו. היריות עוררו את הסורים במוצב.

ספק אם ידעו, שכוח גדול חצה את הירדן.

 

פלוגתנו התפצלה לשלושה כוחות: הכוח הצפוני חדר מתחת לגדר בתעלה הקשר למוצב הסורי. הכוח

המרכזי, בפקודי, חדר דרך הכניסה של המוצב. הכוח השלישי עמד לחדור מתחת לגדר בתעלה הדרומית.

כוח זה נתקל בקושי: התעלה מתחת לגדר הייתה סתומה ברשתות דיג. כוח זה לא יכול לעבור כפי שעשו שני

הכוחות  האחרים.

 

הוריתי: שני הכוחות, הצפוני והמרכזי, יפתחו בלחימה והכוח הדרומי יפוצץ את הגדר, יחדור לתעלה

ויצטרף ללחימה.הסורים הופתעו. 10-15 שניות אחרי שפתחנו בהסתערות נשמע פיצוץ. הכוח הדרומי חדר

לתעלה שלו. כיבוש המוצב נסתיים תוך זמן קצר.

 

עוד אנו מתארגנים בתוך המוצב, נפתחה עלינו אש חזקה מן הפינה הצפון- מזרחית של המוצב, מחוץ

לעמדות- ממרחק של 20-30 מטר מאתינו. מקלע ועוד שניים – שלושה רובים ירקו אש.

קפצנו לתוך תעלה רדודה, שבחזיתה תלולית עפר. קצין, שנים שלושה חיילים ואני התפרשנו מאחורי תלולית

העפר, הנחתנו מכת-אש לכיוון הסורים ומול אש כבדה הסתערנו עליהם.

כדור סורי אחד פגע בקצין שרץ בסמוך אלי. איציק בן עקיבא נפגע בידו. שלושה כדורים ננעצו בי. אחד בחזה

שלי. לא רחוק מהלב ושנים ברגל.