מאגר סיפורי מורשת

היכרות עם סבא

שמו של סבא הוא שלום צ'רלי כהן, הוא נולד במרוקו בשנת 1942.  הוא אלמן, יש לו ארבעה ילדים ושמונה נכדים. במקצועו הוא שף ומנהל מטבחים. משירותו הצבאי יש לו אות מלחמת יום כיפור ואות מלחמת שלום הגליל.

היכרות עם סבתא

שמה של סבתא הוא מטילדה אבסטדו, ילידת העיר סלוניקי בשנת 1950. היא נשואה, יש לה שני ילדים וארבעה נכדים. למדה כלכלה ואמנות, ציירת במקצועה. קיבלה את פרס ציור אקואראלה במרכז אמנות ואפופוליו שבסלוניקי.

המשפחה של סבתא מטילדה

סבתא מספרת: "אמי נולדה בעיר סלוניקי שביוון. אבי נולד בישראל במדרשת שדה בוקר שבנגב אשר אחד ממקימיו היה דוד בן-גוריון. הורי-אבי הם סבא שלום וסבתא רחל. הם ממרוקו שנמצאת בצפון אפריקה. סבא שלום נולד בכפר מנטנות וסבתא רחל נולדה בעיר קזבלנקה. במרוקו מדברים בשפה מרוקאית. בין ישראל ומרוקו אין הסכם שלום בכתב, אבל משנת 1995 יש יחסים דיפלומטים ומותר לישראלים לטוס למדינת מרוקו. הורי-אימי הם סבא סם וסבתא מטילדה. סבא סם וסבתא מטילדה נולדו ביוון. סבא סם נולד בעיר וולוס וסבתא מטילדה נולדה בעיר סלוניקי.

סבא צ'רלי

נולד במרוקו בשנת 1942, גדל בכפר מינטנות הנמצא במרחק של כ- 300 ק"מ מהעיר קזבלנקה. סבא שלום נקרא על שם סבו, שהיה הרב של הכפר בו גדל. שמות ההורים של סבא שלום היו משה ומזל. לסבא שלום יש ארבע אחיות ואח אחד: רחל, שמחה, חנה, עליזה ושמעון.

אביו של סבא שלום עסק בסחר תבלינים ואמו עסקה בתפירה. בכפר של סבא היו שני בתי כנסת וגרו בו כ- 50 משפחות יהודיות. הם גרו בבית עשוי מחימר ואבנים ובו ארבעה חדרים (שני חדרי שינה, מטבח ומחסן). הם התקלחו וכיבסו את בגדיהם בנהר הסמוך. השכונה בכפר היתה יהודית ונקראה "מלאח". הלבוש היום יומי בכפר היה ג'לביה ותרבוש. בחגים הלבוש היה זהה, רק לאחר ניקוי וכביסה. הארוחות בכפר היו בעיקר על בסיס של ירקות ובשר. הקניות לרוב נערכו בשוק השבועי של הכפר.

גלגולו של חפץ

החפץ העובר במשפחה בין הדורות הוא פסנתר של סבא רבא. הוא יוצר בגרמניה בשנת 1872, זהו פסנתר שחור עשוי מעץ דובדבן והקלידים נבנו משנהב. הפסנתר נמצא כיום בביתם של סבא וסבתא שלי בסלוניקי, יוון.

לסבא של אמי הייתה משפחה גדולה בסלוניקי. למשפחה היו חמישה פסנתרים ורובם היו מוזיקליים. במלחמת העולם השנייה, כשהגיעו הנאצים ליוון, הם שלחו את רוב המשפחה למחנה השמדה אושוויץ, חוץ מסבא של אימא שהצליח להתחבא באתונה, יוון. המשפחה נאלצה לתת את כל החפצים החשובים והיקרים לשכנים כדי שאלו בתקווה ישמרו אותם בזמן המלחמה. בין החפצים האלו, היו כמובן גם חמשת הפסנתרים.

לאחר המלחמה, סבא רבא שלי היה היחיד שניצל והצליח לחזור לסלוניקי, עיר מולדתו. עם חזרתו, סבא רבא פנה לשכנים וביקש את חפציו בחזרה אולם אלו לא הסכימו להחזיר את החפצים בחזרה. יום אחד, בדרך חזרתו מעבודה הביתה, הבחין סבא רבא בפסנתר זרוק ועזוב בצד הרחוב. הוא גילה להפתעתו שזה היה הפסנתר של אחותו האהובה. הוא שמח מאוד ולקח את הפסנתר לביתו. הוא נתן את הפסנתר מתנה לאישתו אשר הייתה פסנתרנית מעולה במקצועה. לאחר מות סבתא רבתא, סבא רבא נתן במתנה את הפסנתר לבתו (לסבתא שלי).

עד היום סבתא שומרת על הפסנתר עם המון אהבה וזכרונות. אמי בילדותה למדה וניגנה על הפסנתר הזה שנים רבות. גם אני ואחי ליאון מנגנים על הפסנתר הזה בביקורנו אצל סבא וסבתא ביוון. הפסנתר נמצא בשימוש המשפחה שלי למעלה מ- 130 שנה.

הזוית האישית

אני רוצה להודות לסבא וסבתא שלי שעזרו לי בעבודת הקשר הרב דורי. אני מודה להם על הסיפורים המעניינים שבזכותם למדתי דברים חדשים על משפחתי. תודה סבא וסבתא על השתתפותכם ועל הזמן שהקדשתם בשבילי, נהנתי מאוד!

דיויד ילד מקסים ויקר! שמחתי מאוד להשתתף בעבודת החקר על המשפחה. למידה ועבודת שורשים הנה חוויה משפחתית מעשירה אשר תשמש אותך כנכס תיעודי לחיים. מאחל לך הצלחה בכל אשר תלך ושתגשים את כל משאלותיך, סבא צ'רלי. דיויד, אתה אחת המתנות הכי גדולות שיכולתי לקבל בחיי. מאחלת לך שתמיד יהיה לך טוב, שתתקדם ותשיג את כל מטרותיך. שהמזל תמיד יאיר את פניך ושתיהיה אדם ראוי ומועיל לחברה. אני אוהבת אותך מאוד! סבתא מטילדה