מאגר סיפורי מורשת

סבתא רוני נמרון נולדה בשנת 1938 בחדרה. כיום היא בת שמונים וחמש.

בעבר היא  גרה בקריית ביאליק עם משפחתה, וכיום היא גרה בקריית מוצקין עם המטפלת שלה ששמה הוא מאיה.

סבתא מספרת שפעם הם היו במשפחה הגרעינית חמש נפשות ,ועכשיו נותרו רק היא ואח שלה. יש לה ארבעה ילדים: יואב, ליאת, יאיר וצחי.

כשהייתה בת שלוש נולד אחיה הקטן רפאל, כשהייתה רק בת חמש אביה אורי נפטר ממחלת הסרטן.

סבתא גדלה בבית תרבותי מאוד. הם אהבו להאזין למוסיקה קלאסית ולקרוא ספרים. במשפחה היו מנהגים קבועים כגון: שינה בין השעות שתיים לארבע(שלאפשטונדה) ושמירה על שקט, ושתיית קפה ואכילת עוגה בשעה ארבע אחר הצהריים.

היא למדה בבית הספר "נבטים" ביחד עם ילדי מושב כפר חיים. סבתא סיימה את כיתה ח', ולמדה שנתיים בתיכון רופין, ואז עברה ללמוד בבית הספר החקלאי "מקווה-ישראל". מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר ב-15 בפברואר 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים.(ויקיפדיה).

ב16.10.1973 במהלך מלחמת יום הכיפורים נהרג רפאל -אחיה של סבתא. הוא נלחם בקרבות סיירת חטיבת מילואים של הצנחנים ב-"חווה הסינית" בחזית מצרים.

סבתא עבדה כמורה לכלכלת -בית בבתי- ספר שונים,עד לפרישת לגמלאות. סבא שלי , בעלה של סבתא, נפטר ב-24.2.1998 באופן פתאומי כתוצאה מאירוע מוחי.

גלגולו של חפץ

במשפחתי יש חפץ הקיים כמאה שנה, החפץ הוא פסל דמוי אדם העשוי מברונזה (ארד) והוא בצבע שחור אפור. החפץ של משפחתי הגיע מארה"ב. סבתא מספרת שהחפץ היה שייך לסבתא אלה ז"ל (אמא שלה) ועובר כבר ארבעה דורות במשפחתנו. החפץ הזה חשוב עבור סבתי, ומסמל בשבילה את ההמשכיות של המשפחה.

הזווית האישית

נועה: היה לי מאוד כיף לראיין את סבתא שלי, ולמדתי ממנה המון דברים על העבר של המשפחה. מאוד נהנתי לשבת ולדבר איתה על המשפחה, נהנתי להקשיב לה ולבלות איתה.