מאגר סיפורי מורשת

שמי עומרי זיו, השנה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי יחד עם  סבתי, דפנה, העלנו את סיפורה.

סבתא דפנה גרינבוים, נולדה בתאריך 15/11/1949 בעיר פתח תקווה, בבית חולים בילינסון, היא גרה וגדלה בעיר תל אביב. כשדפנה נולדה סבתא שלה ביקשה ששמה יהיה הניה על שם אימא שלה ולכן, נקראה דפנה הניה. השם הניה הוסר במהלך השנים.

שם אימא שלה, סבתא רבתא שלי, דרורה שם אביה, סבא רבא שלי, נפתלי. שניהם היו ילדי הארץ – נולדו בפלשתינה, מצד האב נפתלי דפנה דור שביעי בארץ.

דפנה למדה בתל אביב בבית ספר "הכרמל", תיכון עירוני ו', בסמינר שיין ובאוניברסיטה. דפנה עבדה כמורה לחינוך מיוחד.

סבתא דפנה בילדותה בחצר גן הילדים שלמדה בו

סיפור הפמוטים שעברו מדור לדור

סבתא של דפנה נולדה בפולין בעיר שניטין. גדלה במשפחה עם עוד ארבעה אחים. בגיל שמונה עשרה החליטה שרוצה לעלות לארץ למורת רוחם של בני משפחתה, שהעדיפו לעבור לאמריקה. במשפחה ידעו שאם היא נוסעת לארץ ישראל היא מגיעה למידבר ואין מי שיתמוך בה ויעזור לה. למשפחה לא היה מספיק כסף לחלק בין כל האחים ולכן אימא שלה נתנה לה זוג פמוטים משנת 1859 הדור בפרחים, שעברו במשפחה מדור לדור ונחשבים לפריט יודאיקה – פריט של אומנות יהודית, שערכו רב במידת הצורך תוכל למכור אותם על מנת שיהיה לה כסף לחיים בארץ.

סבתא של דפנה שמרה על הפמוטים מכל משמר כחפץ שנותר לה ממשפחתה העבירה אותם לבתה דרורה ומשם עברו לדפנה, ועד היום נמצאים בביתה.

 הפמוטים שעוברים במשפחתנו

הזוית האישית

עומרי: החוויה הייתה לשמוע מסבתא סיפור משפחתי שלא ידעתי עליו והייתי רוצה לשמוע ממנה עוד על ילדותה ומה שקרה במשפחתה.