מאגר סיפורי מורשת

שמי רינה בטסיקס, סבתא של אילון. אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי אילון. במהלך המפגשים סיפרתי לו קטעים מיוחדים מסיפורי חיי….

נולדתי בשנת 1951 במרוקו בעיר מרקש לבית משפחת גוזלן. בשנת 1957 עלינו לישראל, כשהייתי ילדה קטנה כבת חמש.

איך הכרתי את בעלי?

הכרתי את בעלי שלמה בשכונת המגורים, בה גרנו, בקריית חיים. היינו שכנים באותו בניין. הייתי חברה מאוד טובה של האחיות שלו והוא בכלל לא הכיר אותי. היינו חברים זמן קצר, בשביל שאני לא אתגייס לצבא, הוא הציע לי להתחתן. שנה לאחר מכן נולד בננו הראשון רפאל. בתנו השנייה, נולדה בשנת 1973 ובתנו השלישית נולדה בשנת 1978. מאז ועד היום – במשפחתו חוגגים ביחד את כל החגים וימי הולדת.

העלייה לארץ ותקופת המעברות

כפי שסיפרתי בתחילה, כשעלינו לארץ הייתי כבת חמש, עלינו באוניית מעפילים, בשנת 1957. תחילה, גרנו במעברת קריית נחום, אני לא זוכרת הרבה מימי הילדות שלי, אבל כן יודעת שהיו לנו בחצר גם עז וגם תרנגולת, והיו עצי פרי, עץ שזיפים ועץ לימונים.

בין זיכרונות ילדותי, אני זוכרת שלמדתי בגן דתי. זכור לי, כשהיו לוקחים אותי לשם, היינו הולכים בדרך לגן, לתחנת חלוקה מיוחדת שבה היו מחלקים אוכל וכל אחד היה מקבל מנה. זה זיכרון של ילדה בת שש, היום אני יודעת שזו הייתה תקופת הצנע בישראל, בה היו מחלקים מזון למשפחות בעזרת תלושים. כל משפחה קיבלה תלושים לרכישת מזון לפי מספר הנפשות במשפחה.

הפמוטים של סבתא חנה

סבתא רינה, קיבלה את הפמוטים מסבתא חנה, אימא שלה שזו סבתא רבתא של אילון. קיבלתי את הפמוטים מהבית של סבתא חנה, הם היגיעו איתנו לישראל ממרוקו בשנת העלייה – 1957. אלו פמוטים עשויים מנחושת, הם פמוטים מאוד גדולים, צורה עגולה וארוכה.

השתמשנו בפמוטים אלה, להדלקת נרות שבת. סבתא רבתא חנה הייתה מדליקה בהם את נרות השבת בכל יום שישי. זו הייתה המסורת, ואני, סבתא רינה ממשיכה במסורת זו עד היום זה. חפץ זה יקר לי, כי זה החפץ שעובר במשפחה מדור לדור וימשיך ויעבור הלאה בעתיד.

 אני וסבתא רינה עם הפמוטים של סבתא רבתא שלי חנה

הזוית האישית

אילון: היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבתא וללמוד על העבר שלה ולעשות יחד את משימות החקר.

סבתא רינה: היה לי כיף ומהנה לעבוד עם נכדי ולספר לו על עברי.