מאגר סיפורי מורשת

לסבתי קוראים קטי, היא נולדה בשנת 1951בעיר סיגט שברומניה ועלתה לארץ בשנת 1976 מכיוון שהרגישה ציונית.

סִיגֶט היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה. העיר שוכנת במחוז מרמורש בטרנסילבניה. שם העיר ניתן לה עקב מיקומה על חצי אי במפגש הנהרות טיסה ואיזה. (ויקיפדיה)

יש לה אחות ושמה יהודית . סבתי היא אמא של אימי. כאשר היא הייתה קטנה, היא נהגה לשחק בבובות. ב1976 הם עלו ארצה, והיא לא שירתה בצבא, מכיוון שהיא עלתה לארץ בגיל מאוחר. בארץ היא הכירה את סבי, והם התחתנו. לאחר שהיא התחתנה עם סבא  נולדו לה שתי בנות הגדולה-עינת והבת הצעירה מיכל- אמא שלי.

סיפורו של חפץ –

כאשר סבתא וסבא של סבתי התחתנו, ביום החתונה החתן קנה לכלה פמוטים יפיפיים. מספר שנים אחרי החתונה, פרצה מלחמת העולם השניה, המשפחה הוכנסה לגטו. המונח "גטו" שהונהג בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, הושאל מהמונח הישן גטו, שמשמעותו שכונה סגורה, ומבודלת ליהודים. סבתא של סבתי קברה את הפמוטים ליד הבית בגטו. אחרי מספר שבועות לקחו אותם למחנות השמדה.

למזלם, הם הצליחו לברוח ולשרוד. חוץ מסבא של סבתי שלא שרד. וכאשר הם חזרו למקום ששם היה הגטו, אחרי המלחמה, הם מצאו את הפמוטים טמונים באדמה, באותו מקום שהם החביאו אותם. אחרי מספר  שנים סבתי נולדה ומאז הפמוטים נמצאים אצל סבתי, ויש להם משמעות רגשית עצומה ביותר, כי זו המזכרת שנשארה לה ממשפחתה ומהוריה.

הזווית האישית

רז: נהנתי מאוד להכיר את השורשים שלי ואת סיפורה של משפחתי.