מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני גיספאן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי שושנה האלה. ממנה שמעתי סיפורים על הוריה ילידי מצרים, ועל ילדותה בנתניה, שם גרה עד גיל חמש.

סבתא נולדה בנתניה בשנת 1958, למשפחת מולכו, משפחה בת שניים עשר נפשות, שני ההורים: סבא רבא וסבתא רבתא שלי ועוד עשרה אחים ואחיות. היא הייתה הילדה השביעית במשפחתה.

כל ילדותה עברה עליה בעיר נתניה שם הם גרו עד שהייתה בת חמש ולאחר מכן הם עברו לגור בשכונת אחדות בפתח תקווה. היא גדלה במשפחה קשת יום, המשפחה לא הייתה במצב כלכלי כל כך טוב והוריה היו צריכים לפרנס את עשרת ילדיהם. עם כל הקשיים היא המשיכה ולמדה בבית ספר בפתח תקווה. סבתא שושנה סיפרה לי שהיה לה חלום להיות ספורטאית, היא מאוד אהבה ספורט, אך להוריה לא הייתה אפשרות כלכלית לשלוח אותה להתמקצע בספורט.

בין הבילויים שסבתא זוכרת שהיא מאוד אהבה לעשות ספורט בגינה, לשחק עם ילדים וחברים בשכונה, ללכת מידי פעם לקולנוע עם אימא שלה לראות סרטים תורכים והודים.

הפלאפל המשפחתי

בגיל 14 בהיותה בבית הספר התיכון, אביה פתח עסק – דוכן לממכר פלאפל, סבתא שושנה התגייסה גם היא לעסק המשפחתי ועבדה יום יום בדוכן ועזרה למשפחתה. היא הכינה את העיסה להכנת הפלאפל, טחנה במכונה ידנית את החומוס, היא טיגנה את הפלאפלים בסיר השמן על פרימוס. היא נהגה לעבוד בעסק המשפחתי אחרי שעות הלימודים, היא המשיכה כל יום ללכת לבית הספר, ללמוד ולקבל ציונים טובים.

הוריה של סבתא שושנה, נולדו ונישאו במצרים, חלק מילדיהם נולדו שם, סבתא סיפרה לי שהם חוו טראומה גדולה שם, היא טרם נולדה, כי היא נולדה בישראל, בנתניה ולכן היא מכירה את האירוע ממה שבני המשפחה סיפרו לה. להוריה היה בן, אח של סבתא, שנולד במצרים, הוא היה הבן הבכור של הוריה. הם מספרים שבגיל חמש הוא נפל ממרפסת הבית ומאז נעלמו עקבותיו. הטרגדיה הזו ליוותה אותם כל השנים, בבית הייתה אווירה עצובה, הם התמודדו ותמיד ניסו לשמוח ולעבוד ולחזור לשגרה.

 סבתא שושנה בצעירותה בחצר ביתם

סבתא מספרת שהיא "גדלה בדוכן הפלאפל" המשפחתי, כי שם בילתה את מרבית שעות היום אחרי הלימודים. שם היא פגשה את החברים והחברות שהיו מגיעים לדוכן שלהם – זה היה הפלאפל הכי טעים בעיר. כמה שהדוכן היה קטן – כולם היו מגיעים לאכול שם. המקום היה תמיד מלא ושוקק חיים. בזכות הפלאפל  הטעים והדוכן שתמיד היה מלא באנשים ובאווירה שמחה, זה עזר להם להתמודד עם המקרה המצער במשפחה.

עד היום סבתא מאוד אוהבת פלאפל – וגם אני!

הזוית האישית

רוני גיספאן: החוויה שלי מתכנית הקשר הרב דורי – למדתי דברים שסבתא שלי חוותה בעבר, בילדותה, היה עצוב לשמוע על הטרגדיה במשפחה, כשמאבדים בן משפחה יקר. למדתי ממנה שהעיסוק במשהו שאוהבים עוזר להתמודד ולשכוח מעט את הכאב.

סבתא שלי, שושנה אומרת שהיא שמחה לספר לי את הסיפורים, למרות שלדבריה יש עוד המון סיפורים על המשפחה וצריך חודשים שלמים כדי לשמוע ולהיזכר בכולם.