מאגר סיפורי מורשת

שמי תמר יוסף ואני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי, ואני שמחה לספר את הסיפור של אבי לוי שהוא אינו סבי, אלא ותיק שליווה אותי בתכנית הקשר הרב-דורי:

"שמי אברהם לוי, נולדתי בבגדד בעירק בשנת 1950, ילד רביעי למשפחת לוי. מיד לאחר לידתי התגלה לאמי גידול בראש, והטיסו אותה לפריז  שם היא עברה ניתוח מורכב בראש, ונשארה בפריז להחלמה כשנתיים. מגיל שלושה חודשים נשות המשפחה הניקו אותי. ובגיל חמישה חודשים נשלחתי עם המטפלת שלי, וכל משפחת אבי המורחבת לארץ ישראל. עם הגעתי ארצה, הועברתי לסבתי (אם אמי) ודודתי שגרו בגבעתיים ושם גדלתי עד גיוסי לצבא.

ילדותי

הייתה לי ילדות מאושרת אהבו אותי מאוד, אך תמיד ידעתי שהם לא ההורים שלי. "כל ילדותי חלמתי וניסיתי לדמיין "מי ההורים שלי? איך הם נראים? ומה הם עושים? איך הם מרגישים לחיות בלעדי?". הקשר עם ההורים היה על ידי שליחת תמונות, דרך הדוד שגר בארצות הברית. הקשר היה רופף, אך לפחות ידעתי שיש לי הורים. במשך השנים התחברנו, למדנו להכיר אחד את השני בהכרות עמוקה, "ותמיד השאלה המרכזית הייתה ונשארה פתוחה בין האחים וביני, מה יותר עדיף האם לגדול עם הורים בארץ עוינת, או לגדול ללא הורים בארץ חופשיה" והשאלה עדין פתוחה.

זיכרונות הילדות שלי היו מגבעתיים ,הרבה רפתות, גבעות, חול ונחל הירקון שנהגנו להתרחץ בו. את ימי הקיץ הייתי מבלה אצל דודי במושבה רמתיים (הוד השרון) ושם היו לי חברים איתם נשמר הקשר עד היום.

בכיתה ד' נחשפנו לתנועת "הנוער העובד" ע"י נחמיה תמרי וחברתו חנה, ורוב זמננו החופשי בילינו בשירים, ריקודים ומסעות ספונטניים בכל הארץ. נשארנו מגובשים עד עצם היום הזה. במסגרת התנועה הגעתי לחולתה כחבר גרעין, ומאז אני כאן.

מפגש עם ההורים

כמה חודשים לפני השחרור מצה"ל, התבשרנו על עלית ההורים, שנאלצו לנטוש את כל רכושם, הבית, והעסק, ולברוח על גבי פרדות לאחיין ומשם עלו לארץ. המפגש היה מרגש ומשונה מאוד, לא יכולתי לתקשר איתם, שוחחתי עם אחי ואחותי באנגלית, ועם ההורים דרך מתורגמן (לא ידעתי לדבר ערבית והם לא ידעו עברית), החלטתי להקדיש שנה פלוס לקליטת ההורים, ועברתי לתל אביב לעזור להם בקליטה, ולהכיר אותם מקרוב (תוך כדי לימודים ועבודה).

ההיכרות עם ציפי אישתי

לאחר מלחמת יום כיפור חזרתי לחולתה, ציפי בת הזוג שלי, אותה הכרתי לפני יציאתי לתל אביב, המתינה לי בסבלנות, והתחתנו שנה לאחר המלחמה, ומאז ועד היום אנו בחולתה, נולדו לנו ארבע בנות מקסימות, ויש לנו שלוש נכדות נהדרות" .

במפגשי "הקשר הרב-דורי בכיתה של תמר

הזווית האישית

אבי: כולנו חושבים שסיפור חיינו הינו "הסיפור " הכי מרתק ומרגש, ומסתבר שלנו העם היהודי, שעבר במאה ה-20 תהפוכות ששינו את גורלנו לחלוטין. התרשמתי מאד מכל הסיפורים ששמענו מהסבים והסבתו,ת שנכחו במפגשים, השילוב של כולנו הוא השילוב המנצח של העם היהודי.

תמר: היה לי מאוד כיף להיות בתוכנית הזאת. לראות את כל הסבים והסבתות, כל אחד עם הסיפורים שלו, ולראות את החיים שלהם מבחוץ. נהנתי לשמוע את הסיפורים, ולהכיר את הסבים והסבתות של הילדים מהכיתה.