מאגר סיפורי מורשת

עשור הראשון של מיכל עמית

נולדתי בשנות השישים בקריית ביאליק. בזמנו הקרייה הייתה עוד קטנה עם שטיחי שדות ירוקים ועצי אקליפטוס גבוהים מסביב. אהבנו מאד לשחק בחצר עם ילדי השכונה בגומי, בקלאס, בחמש אבנים, מחבואים, תופסת הכדורים באים. היו לנו מעט צעצועים שההורים קנו, את רוב הצעצועים הכנו בעצמנו.

זכור לי במיוחד חג הפורים, כשאמי חודשיים לפני החג תכננה את התחפושות שאותם תפרה ורקמה בעצמה.

אינדיאנית בפורים

בחג החנוכה לא היה נהוג לקנות סופגניות והייתה לנו שכנה בדירה למטה שהיה לה מחסן ובו היא הייתה מכינה כמויות גדולות של סופגניות לכל גני הילדים. זו הסיבה לכך שבחנוכה הריח היה מאד חזק ומלווה אותי עד היום.

חג הפסח היה חג מאד מיוחד בביתנו ראשית, מפני שנולדתי בחג הפסח וגם סבי משה וישנבסקי נולד בחג הפסח. היינו ממרקים את הבית ומוצאים את כל הבגדים, הספרים, הצעצועים והכלים לגינה כדי לרחוץ ולאוורר אותם שלא יישאר חמץ. היינו מורידים את כלי הפסח היפים מהמחסן למעלה ומאד מתרגשים לקראת ליל הסדר שנערך הוד והדר. יחד עם המשפחה היו מחפשים את האפיקומן וכאשר היינו מוצאים אותו, היינו מקבלים מתנות יפות במיוחד.

אני זוכרת, את ספרי ילדים וראשון שבהם של חיים נחמן ביאליק שהיה ידידו של סבי ז"ל. כשהייתי בת תשע, פרצה מלחמת ששת הימים ולא היה לנו היכן להתחבא היה מפחיד מאד. אבי משה דורפמן היה בין הפורצים לכותל וזאת הייתה התרגשות ענקית כאשר נודע על הניצחון הגדול של מדינת ישראל, כאשר בין לילה כמעט הכפילה את שטחה.

גלגולו של חפץ  = הספל משנת 1920

החפץ בו בחרתי הוא הספל המיוחד הזה, משנת 1920, שיוצר ביפן. כיום החפץ נמצא בבעלות סבא וסבתא של נועם דנה, מיכל וחיים עמית. הספל עשוי מפורצלן ומעוטר בציור יד.

אמא של סבתי, כרמלה דורפמן היית אספנית של כלים מיוחדים כגון: סרוויסים לשתיית קפה ותה ובובות מכל העולם. היא רכשה זאת בשנות השישים בשוק הפשפשים. הספל מיוחד הוא עשוי מפורצלן מאוד דק ובתחתית הכוס ישנה אולגרמה של גיישה. הציורים מספרים על תקופת האביב ביפן שהיא התקופה המלאה בפריחה.

 ספל הפורצלן של סבתא

הספל מונח על המזנון של אמא של סבתי, יחד עם שאר פריטי האוספים הרבים. ספל זה תמיד עורר עניין בקרב האורחים כי אין הרבה כלים כאלה. כמו שסבתי אומרת: "זו מזכרת מבית אמי, המעלה זכרונות של בית חם מלא הוד והדר וטוב טעם של אמי".

קישור לסיפור: גילגולו של חפץ

הזוית האישית

מיעל עמית ונועם דנה: היה לנו כיף ולמדנו ועברנו דרך ארוכה עם חוויות, צחוקים ודברים חדשים.