מאגר סיפורי מורשת

סבתא פנינה נולדה בשנת 1945, בת בכורה להורים יפת ושושנה לוי, בכפר תעיד, בתימן.

סבתא גרה בכפר תעיד בבית מחמר. הם חיו באושר אך למרות הכול תמיד רצו לעלות לארץ הקדושה.

בשנת 1949 סבתא שלי עלתה לארץ מתימן, במבצע "מרבד הקסמים". הם הלכו בחושך רגלית בהרים, כדי לברוח בשקט מהערבים. השאירו את הכול בתימן (לבוש, כסף, זהב) ברחו מהר ונציגי הסוכנות היהודית חיכו להם. לפני שעלו למטוס אסרו עליהם לקחת ציוד, לבוש, כסף וזהב – בטענה שהמטוס לא יעמוד בעומס המשקל, ניצלו את התמימות שלהם.

כשהגיעו לארץ התמקמו כמה שנים בעתלית, ישנו באוהלים בקור, לא היו שירותים ומקלחות. הקליטה הייתה קשה והיה להם קושי בהתאקלמות, בשפה. מאכלים זרים להם, כשהיו רגילים לאוכל בריא מהצומח.

מעתלית, הם הועברו למעברת אלישיב. התנאים שם היו טובים יותר מבחינת תנאי מחייה כגון מקלחות, חדרים, מזון והשכלה.

מאוחר יותר בנו באליכין, בתי שיכון ובתים משותפים, ושם המשפחה התמקמה ובנתה את ביתם.

סבא רבא שלי עבד קשה בפרדס וסבתא רבתא שלי הייתה עסוקה ואחראית על גידולם של 10 ילדיה. לאור המצב הכלכלי הקשה, סבתא שלי, הבכורה מהילדים, נאלצה לצאת לעבודה ולעזור בפרנסת וכלכלת משפחתה. בזכותה כל האחים של סבתא שלי הלכו ללמוד וכל אחד התפתח בתחומו.

הזוית האישית

עמית: אני רוצה לומר שאני מקווה שזה בחיים לא יקרה לאף אחד מכם שלא תצטרכו לעזוב את הכסף והבית שלכם.