מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה של סבתא תמר מדר קקברה מאיראן

סבתא וסבתא מתחתנים
סבתא ומשפחה בירשלים
סבתא ברחה מאיראן במטוס האחרון

שמותינו הם הללי וליזה, בחרנו להציג על סיפור חייה של סבתא של הללי – תמר מדר פשאי. בחרנו בסבתא של הללי כדי לחזק את הקשר בין הללי לבין סבתה, וליזה הצטרפה למסע של הללי להכיר טוב יותר את שורשיה, לקבל מידע על משפחתה של סבתה ועל עברה. כמו כן, העבודה מול סבתא נתנה להללי הזדמנות לחשוב על המקום שלה בשרשרת הדורות של המשפחה.

רקע

סבתא היא תמר מדר פשאי נולדה בתאריך 1.1.1954. סבתא נולדה באיראן בעיר כרמאנשאה. היא נולדה בשם טאג'י, אך כשעלתה לארץ עיברתו לה את השם. לא שאלו אותה אם היא מסכימה, סבתא נפרדה מהשם שנולדה איתו ואימצה את השם החדש – תמר, אך במשפחה עדיין קוראים לה טאג'י. סבתא גרה בפרס עד גיל 25 ובגיל 25 עלתה עם האחיות שלה לארץ והתיישבה עם המשפחה בנתניה. לסבתא עוד אחים ואחיות והיא הקטנה מביניהם.

כיום סבתא מתגוררת בנתניה. שם אמה היה סולטן, אמה נפטרה באיראן ולא עלתה לישראל. סבתא מתגעגעת מאוד לאמה שבעצם לא ראתה מגיל 25. אביה, ששמו קקברה, עלה לישראל לפני 20 שנה ונפטר בישראל בשנת 2004.

תיאור ילדות

סבתא גדלה באיראן, היא התגורה בבית במושב בו היה חדר אחד גדול, חצר גדולה ורפת. בחצר של המשפחה שלה גדלו תרנגולות, תרנגולים, פרות, סוסים, חמור וכבשים. לא היו מים זורמים בבית ולא חשמל, השירותים היו בחצר הבית, את המים שאבו מבאר. סבתא דיברה בבית בפרסית וכורדית, היא גרה באיזור של מוסלמים, רק ארבע משפחות יהודיות גרו בשכונה. סבתא לא שמרה על קשר עם המשפחות המוסלמיות.

סבתא מספרת שהיא מתגעגעת לפרס ולפעמים מתחשק לה לעשות טיול שורשים, לבקר את הגנים באיראן, את הבית והשכונה והעיר בה נולדה וגרה, היא מתגעגעת למזג האוויר הנעים, לשלג שירד שם, לטבע ולרחובות בעיר טהראן, אליה עברה לגור אחרי שהתחתנה עם סבא. סבתא לא למדה בבית הספר. בתקופה ההיא באיראן הבנות היו כוח עבודה בבית, סבתא שמרה על החיות של אביה ובישלה לכל המשפחה.

עלייה לארץ

סבתא הגיעה לארץ בשנת 1979, אחרי המהפכה באיראן. סבתא ברחה מאיראן במטוס האחרון שיצא ועליו יהודים. היא עלתה עם המשפחה של סבא והשאירה את המשפחה שלה מאחור. הם טסו לתורכיה ומשם עלו על מטוס לישראל. אחרי טיסה זו, יהודים לא יכלו לעלות לארץ במטוסים מאיראן, אלא היו צריכים לברוח. המשפחה שלה שנשארה מאחור ברחו לגבולות פרס במסע ארוך ומפרך ורק כך הצליחו לעלות לארץ.

הקליטה בארץ הייתה קשה, היא לא הכירה את השפה ובכתה המון. אחרי חודש היא התחילה לעבוד במעון ״אמונה״. היא הייתה מכינה לילדים במעון אוכל, משחקת איתם ומטפלת בהם. סבתא עבדה במעון 36 שנה, זה מקום העבודה היחיד שבו עבדה סבתא.

תחביבים

סבתא אוהבת לסרוג חולצות וצעיפים. סבתא גם אוהבת לבשל קוסקוס, עוף ושניצל. היא מכינה מאכלים פרסיים טעימים כמו סבזי קובה. סבתא אוהבת לשמור על הנכדים שלה. סבתא דתיה ולכן אוהבת מאוד לטייל בירושלים ועולה לקברות צדיקים.

סבתא היום

סבתא שלי ילדה ארבעה ילדים, אימא שלי היא הבכורה. אימא מורה, יעקב אחיה עובד צבא, טליה עובדת סלקום ושירן חשבת שכר. סבתא נשואה לסבא דניאל 50 שנה. לסבתא תשעה נכדים ועוד שניים בדרך, בעזרת השם. סבא וסבתא הקימו משפחה גדולה בישראל, כולם גרים קרוב אחד לשני, נפגשים בימי שישי אצל סבתא והיא מארחת אותנו בכל חג. הכי חשוב לסבתא שנהיה משפחה מלוכדת ואוהבת.

הזוית האישית

הללי וליזה: מאוד נהנינו מעבודת החקר, נהנינו לשמוע את סיפורה של סבתא והיה כיף לדבר איתה, שמחנו להנציח את סיפורה במאגר המורשת.

מילון

פאטער
אבא

כרמאנשאה
כרמאנשאה (בפרסית: کرمانشاه) היא עיר בכורדיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה במערב איראן. העיר שוכנת כ-425 ק"מ דרום-מערבית לבירה טהראן ובה אקלים יבשתי. מרבית התושבים מדברים פרסית וכורדית. העיר היא התשיעית בגודלה באיראן. מבחינה דתית זוהי עיר מגוונת מאוד, שחיים בה מוסלמים, אשורים (נוצרים), בהאים, יהודים וארמנים, כשהנציגות הגדולה ביותר היא לאסלאם השיעי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני מתגעגעת למשפחה שלי שנשארה באיראן“

הקשר הרב דורי