העלייה של סבתא שולה רגב מאיראן לארץ ישראל
שמי שולה רגב ואני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי עם נכדי מאור כלתי. נולדתי בשנת 1955 באיראן בעיר גרגאן ויש לי שמונה אחים.
כילדה הייתה לי ילדות מאוד קשה, משפחתי הייתה דלת אמצעים וכאשר היה מגיע החורף הוא היה מאוד קשה. ירדו הרבה גשמים ושלגים ולא היו לנו מים חמים להתקלח, אז היינו מחממים מים בפתיליה ומתקלחים, המקלחת הייתה נמצאת בחצר ולא בתוך הבית והיה מאוד קר להתקלח, וגם לא היה חימום – לא בבית ולא במקלחת. חיינו בבית מאוד קטן, חיינו שמונה נפשות בבית שבו היו שני חדרים קטנים.
כשלמדתי בבית הספר זה היה בית ספר מוסלמי והייתה הפרדה בין בנים לבנות. החינוך היה מאוד נוקשה, מי שהיה מתנהג לא יפה – המורה היה לוקח סרגל ומכה אותנו באצבעות.
בגיל 17 משפחתי החליטה לעלות לארץ ישראל, כדי לחיות חיים טובים יותר, המדינה נתנה לנו דירה בשכונת נווה יעקב בירושלים. כשהגענו לארץ ,היה לנו ממש קשה ולא ידענו את השפה, ההורים שלי היו ללא עבודה והיה קשה להתפרנס.
סבתא שולה בצעירותה
לאחר ההתאקלמות בארץ התחלתי לעבוד במפעל עפרונות ירושלים, שם התחלתי להכיר וללמוד את השפה דרך תקשורת עם אנשים, מכיוון שידעתי מעט מאוד עברית עוד מילדותי באיראן. אבי עבד כנהג מיניבוס וכך אבי ואני היינו המפרנסים היחידים בבית.
לאחר שהתחלנו לעבוד, הצלחנו גם לקנות את הבית שנתנה לנו המדינה כי היו תנאים טובים. חייתי בנווה יעקב עד שהתחתנתי. לאחר שהתחתנתי עברנו לגור במבשרת ציון ובה גידלנו את ארבעת ילדינו.
הזוית האישית
הנכד המתעד מאור: היה לי מאוד כיף ומאוד מעניין ומסקרן לדעת על הילדות והעלייה של סבתא שלי לארץ ישראל.
מילון
פְּתִילִיָּה- שם עצם, נקבה כירה ניידת הבנויה ממכל דלק נוזלי בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת
גרגאן
גרגאן (בפרסית: گرگان) היא עיר הבירה של מחוז גולסתאן, איראן. היא שוכנת כ-400 ק"מ מצפון מזרח לטהראן, במרחק של כ-30 ק"מ מהים הכספי. לגורגן אקלים סובטרופי לח, עם קיץ חם ולח וחורף קריר ורטוב. באופן כללי, בגולסטן יש אקלים מתון ולח המכונה "האקלים הכספי המתון". קיימים באזור שלושה אזורי אקלים שונים: בינוני רגיל, הררי וצחיח למחצה. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”החינוך היה מאוד נוקשה מי שהיה מתנהג לא יפה המורה היה לוקח סרגל ומכה אותנו באצבעות.“