מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה של סבתא ברברה מארצות הברית

סבתא ברברה ואני
סבתא ברברה בחוג בלט בארה"ב
העלייה של סבתא ברברה מארצות הברית

שמי רומי בתוכנית הקשר הרב דורי, תיעדתי את סיפורה של סבתי, ברברה דם.

סבתא ברברה מספרת

נולדתי להורים ילידי ארה"ב שהיו מלומדים, אבי היה עורך דין במקצועו ואימא מורה. יש לי אחות גדולה ממני בשנתיים. גדלתי בעיירה קטנה לא רחוק מבוסטון בשם מילפורד שבה כולם הכירו את כולם. רוב משפחתי המורחבת היתה גם כן גרה בעיירה וכולנו נפגשנו לעיתים קרובות.

כילדה הייתי מעורבת בהרבה פעילויות כמו בלט, רכיבה על סוסים ולמדתי בנוסף בבית ספר יהודי (לאחר יום הלימודים ברגיל). כאשר אבי ירש את חנות הנעליים של סבי, עזרתי לאבי בחנות.

סבתא בילדותה רוקדת בלט

תמונה 1

כאשר סיימתי את לימודיי בתיכון בהצטיינות, הלכתי ישר ללמוד אוניברסיטה, שם הכרתי את בעלי הראשון שהוא הסבא של רומי. יחד עלינו לישראל, יום אחרי החתונה, אך לא נשארנו. לאחר שנה חזרנו לארצות הברית ושם עשיתי תואר שני.

אחרי שסיימתי לימודיי, עשינו עלייה באופן רשמי. עלינו יחד עם בתי הבכורה שהייתה בת שנתיים. הגענו למעון עולים ברמת אביב. לאחר כשנה עברנו למקום מגורים קבוע ברעננה.

תקופת הבגרות

גדלתי במקום שהיו מעט מאוד יהודים, רוב חברי היו נוצרים ולא היה לי הרבה קשר עם יהודים. כשהייתי בת 12 בת דודה שלי שהייתה גרה במקום שהיו בו יהודים והיא תכננה ללכת לקייטנת קיץ ציונית. אני תמיד אהבתי את כל הדברים שהיו בישראל אז ביקשתי מההורים שלי גם ללכת לשם, וכל כך נהנתי דיברנו קצת עברית ושרנו שירים של ישראל. אחרי הקיץ הזה החלטתי שאני אעלה לישראל.

הייתי חלק מתנועת נוער מעוד מצומצמת בעיירה שלי, אבל הקבוצה הייתה מאוד לא פעילה ולא היתה לי אפשרות להצטרף לקבוצה הנקראת יהודי הצעיר. הבגרות שלי הייתה בגרות אמריקאית מאוד. למדתי, הלכתי למסיבות, שחקתי ספורט בתיכון ועבדתי בחנות נעליים של אבא שלי.

המקצוע שלי

מאז שהייתי ילדה קטנה וקראתי את הסיפור של הלן קלר, רציתי לעזור לאנשים עם מוגבלויות במיוחד שלא יכלו לדבר. בזמן שהייתי באוניברסיטה התנדבתי להקריא ספרים לאנשים עיוורים בבית ספר פרקינס. גם עבדתי כסייעת  במוסד של ילדים חרשים – עיוורים יחד עם בעיות נוספות. כדי להיות מורה לילדים חרשים ועיוורים, נדרש תואר שני ולכן החלטתי ללמוד הפרעות בתקשורת ובסוף גם עשיתי תואר שני בהפרעות בתקשורת.

העבודה הראשונה שלי בתור קלינאית תקשורת היתה בבית ספר בתל אביב ועבדתי עם ילדים עם ליקוי שמיעה.

כשעשיתי עלייה סופית בשנת 1974 עבדתי כקלינאית תקשורת ברעננה ובמשך הזמן הנושא של גמגום מאוד סיקרן אותי. פתחתי שיטה לטיפול בגמגום ואני עדיין עובדת עם אנשים מגמגמים מכל העולם.

הזוית האישית

רומי: אומנם לא היו לנו הרבה מפגשים אך היה כיף ומוצלח. למדתי קצת דברים חדשים ומעניינים על סבתי.

מילון

להודות על מה שיש
לראות את הטוב ולהוקיר תודה

ציטוטים

”לא לוותר ולא לתת לפחד לעצור“

הקשר הרב דורי