מאגר סיפורי מורשת

שמי אלמוג, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מתעד את סבי ומעלה את סיפורו אל מאגר המורשת של התכנית.

שמו של סבי הוא רומן אוקסטרוד. סבי נולד במולדובה, הוא גר בבית קרקע בכפר. בבית היו שלושה חדרי שינה, שירותים ומקלחת היו בחצר. הם היו חמישה ילדים ושני הורים. שמו של האח הגדול של סבי הוא ג`ורג`, שמות האחיות של סבי הן: גלינה, לריסה, ולובה. אביו של סבי היה מהנדס של רכבות, ואמו הייתה אחות בבית חולים. השכונה שבה גר סבי לא הייתה שכונה יהודית. לא היו שם בתי כנסת. באותה תקופה בכפר היה מחסור במזון ולכן לא היו מפונקים, אכלו מה שיש. בכללי היו אוכלים ביצים, לחם וקצת עוף.

זיכרונות ילדות

שמם של חבריו של סבי רומן היו: ויטלי ואנטולי. חברי הילדות של סבי היו מכפר אחר קטן בשם אורחי. בילדות שיחקו סבי וחבריו בכדורגל, וזריקת תרנגולות לגובה. (זריקת תרנגולות לגובה זה משחק שזורקים תרנגולת באוויר ומי שתופס את התרנגולת בגובה הכי גבוה, הוא המנצח). בערב היו מדליקים מדורה ומכינים תפוחי אדמה אפויים. לבית הספר שהלכו אליו רומן וחבריו לא היה שם, אלא מספר. אך זה היה בית הספר היחיד והכי קרוב הנמצא במרחק של רדיוס של כ-10 קילומטר. המשמעת בבית הספר הייתה ברמה מאוד גבוהה. לתלמיד שהיו לו הפרעות התנהגות היה עונש פיזי – היו מכים בתלמיד "מופרע" עם סרגל על כפות ידיו. בבית הספר הייתה תלבושת אחידה לבנים ותלבושת אחידה לבנות. בנים היו לובשים חולצה לבנה ומכנס ארוך שחורכחול אך בנות היו לובשות שמלה אחידה בצבע חום וחולצה לבנה. לא היו מסיבות או טיולים בבית ספרם של רומן וחבריו, אבל כן הייתה מסיבה לכבוד השנה החדשה- "נובי גוד". טיולים היו רק למוזיאונים שהוקמו עבור הקומוניזם. לא היו תנועות נוער כמעט בכלל. הייתה מורה לספורט בבית ספרו של רומן ששמה מריה אבנובנה שהייתה מענישה בצורה יוצאת מן הכלל. בגלל אכזריותה לא אהב את המקצוע ספורט. לא היה חדר אוכל. האוכל האהוב על סבי נקרא פירוז'קי עם בשר, זהו מאכל העשוי מבצק שבתוכו בשר.

זיכרונות משנות ה-20, אהבה ומשפחה

בנעוריו סבי למד מכונאות בבית ספר מקצועי, לאחר מכן הוא התגייס לצבא האדום ושירת שם כמה שנים ולכן לא חווה כממעט את נעוריו. נהגו לצאת באותם זמנים למועדוני נוער ולבתי הקולנוע. סבא הכיר את סבתא ילנה בסטודיו לצילום בשנת 1979, הם נישאו ונולדו להם שני בנים.

העלייה לארץ

סבי עלה לארץ בשנת 1990 עם אשתו ילנה ושני בניהם – אבי אלכסיי ודודי דימה. הם עלו לארץ לאחר נפילת הסובייטים והצבא האדום, עלו איתם עוד בני משפחה ורובם הגיעו לנתניה. בהתחלה הם שכרו דירה וסבי עבד בפרדס. החיים בארץ לא היו קלים, להתחיל הכל מחדש, ללמוד שפה חדשה, אבל עם השנים התאקלמנו והשתלבנו בחיים בארץ.

הזוית האישית

אלמוג הנכד המתעד: חוויתי האישית לגבי התכנית היא שהייתה חוויה מהנה, מעניינת ולא מאכזבת. גיליתי עוד דברים חדשים על סבי שכבר בן 68. אני מרגיש שלמדתי עוד דברים חשובים על המשפחה שלי.