מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיר רווח, נולדתי בשנת 1950 למשפחה בת עשרה ילדים, בקזבלנקה שבמרוקו.

קזבלנקה היא עיר על חופה האטלנטי של מרוקו. אוכלוסייתה מונה כ-4.4 מיליון נפש, והיא העיר הגדולה ביותר במרוקו, והנמל העיקרי של המדינה. העיר נחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, בעוד שבירת המדינה ומושב הממשלה הוא ברבאט. (ויקיפדיה)

לאבי קראו  יוסף ולאימי חביבה. יש לי שלושה אחים ושש אחיות. הקשר בין בני המשפחה הוא טוב. את ילדותי עשיתי במרוקו. בשעות הפנאי העדפתי לשחק כדורגל, ואני זוכר שהייתי משחק בשכונה עם החברים. כיום אני מאוד מתגעגע לילדותי. החברים הטובים שלי היו אחי ועוד חברים מהשכונה. היחסים בין הערבים ליהודים היו טובים. לא עזרתי לפרנסת המשפחה כי הייתי צעיר מדי.

בבית הספר למדו רק בנים. שם קיבלתי חינוך דתי, ובנוסף למדתי את המקצועות: עברית, ערבית וצרפתית. אהבתי ללמוד את כל המקצועות, וכל המורים היו אהובים עלי. לא היו עונשים, ולדעתי החינוך של פעם, היה קשה יותר מהחינוך של היום. היחס בין המורים לתלמידים היה יחס טוב.

את בר המצווה חגגתי במרוקו. היום, אנו מקיימים את כל המנהגים שהיו נוהגים שם. היינו נוהגים לעשות עלייה לתורה גדולה, שבה באו כל בני המשפחה, להשתתף בשמחה, ולאחר מכן, היינו עושים שבת חתן, שבה נוהגים שחתן בר המצווה, יעלה לתורה. אחרי העלייה לתורה בשבת, היינו עושים סעודה גדולה. את בר המצווה חגגו בבית. כשעליתי לתורה התרגשתי מאוד. שנה לאחר בר המצווה שלי עליתי לארץ. מעמד שבת החתן של בר המצווה הינו חלק מרגש ויפיפה של המסורת היהודית. מהו כולל? מדובר במעמד בו בני משפחתו של חתן השמחה וחבריו הטובים מתכנסים בבית הכנסת בשבת – סמוך למועד יום ההולדת. במסגרת כינוס זה, נהוג להוציא את ספר התורה, כאשר חתן השמחה מוזמן לקרוא מתוכה.

משפחתו של מאיר רווח, במרוקו

סיפורו של חפץ:

החפץ שבחרתי הוא קומקום. קומקום זה היה מאוד מיוחד עבור המשפחה שלי. אמי כל בוקר, הייתה עושה לנו בו תה חם, וכל האחים היו יושבים ביחד, ושותים תה. קומקום זה הגיע ממרוקו ואני בחרתי לקחת אותו אלי הביתה כשהתחתנתי ומאז הוא אצלי.

הזווית האישית

אוראל: שמחתי מאוד לשמוע את סיפורו של סבא שלי. היה לי מעניין לשמוע חוויות מילדותו.

סבא מאיר: היה לי מאוד נעים לשתף את הנכד שלי אוראל, בילדותי במרוקו ולחלוק עמו את חוויותיי.