מאגר סיפורי מורשת

אני אופיר אוחנה לומד בכיתה ה'1 בבית הספר בן צבי רחובות, משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת התוכנית אני מתעד את סיפורו של: ג'ק אוחנה סבא רבא שלי.

סבא רבא שלי נולד במרוקו בשנת 1938. בתקופה הזאת במרוקו לא היו מלחמות והיהודים חיו היו בשלום עם הערבים.

בבית הספר סבא רבא שלי אהב ללמוד על ההיסטוריה, הוא היה ילד מצטיין לא היו לא חיסורים. סבא תמיד חלם לעלות לישראל ותמיד היתה לו חברה.

סבא רבא שלי כילד, היה שחיין ואבא שלו היה מוכר עורות. כשסיים את הלימודים למד להיות דקורטור, כלומר, מעצב פנים. לאחר מכן הוא פתח חנות רהיטים והיה עצמאי. בגיל 20 הוא הכיר את סבתא רבתא שלי סולון. הם הכירו בקזבלנקה, היא ממרקש, היא הגיעה לחופשה בקזבלנקה עם בת דודה שלה שאותה הוא הכיר. ככה סבא רבא שלי הכיר אותה ומאותו ערב הם היו ביחד. במרוקו לא דיברנו עברית, הוא דיבר צרפתית, מרוקאית, אנגלית, ערבית וספרדית. סבא שלי אהב לשחק כדורגל בשכונה עם חבריו היהודים.

סבא רבא שלי ג'ק עלה לארץ בשנת 1962 באונייה בשם"פוסה" מקזבלנקה למרסיי בצרפת ומצרפת לישראל. סבתא רבתא ז"ל עלתה איתו וגם ההורים שלו עלו איתו. סבא שלי פטריק בעלייה היה בן חצי שנה.

סבא רבא שלי השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת לבנון ובמלחמת כיפור ורוב הזמן היה במילואים. הוא למד בבית ספר במרוקו בשם אליונס וסיים גם את התיכון במרוקו אליאנס. סבא שלי דובר: צרפתית, אנגלית, ספרדית, ערבית ומרוקאית.

העלייה לארץ

הם הפליגו במשך שבועיים עד שהגיעו לצרפת וכשהגיעו לעיר מרסיי שבצרפת נשארו שם חמישה ימים. אחר כך הם המשיכו באותה אונייה מצרפת לישראל במשך שבעה ימים. כשהגיעו לישראל הם הגיעו ישר לרחובות לשכונת זרנוגה (קריית משה). בשכונת זרנוגה ברחובות נתנו להם צריף ורצו לקחת את סבא רבא שלי לעבוד בפרדס, אבל הוא לא הסכים כי הוא רוצה לעבוד בעבודה יותר טובה.

הוא שמע שצריכים דוברי צרפתית בתעשייה אווירית והוא הלך לעבוד שם. בתעשייה האווירית סבא רבא שלי היה מחסנאי ראשי ועיתוד מלאי (אדם שבודק שלא חסר שום דבר). בתעשייה האווירית היה מנהל בכיר בגלל שהוא ידע צרפתית וכל כלי המלחמה הגיעו מצרפת הוא היה מתרגם מצרפתית לעברית.

כמעט כל רחובות הייתה מלאה פרדסים וסבא רבא שלי גר בצריף והוא היה נוסע לתל אביב והיה רפד (רפד זה מישהו שמכין ספות כורסאות מבד). אחרי כ-13 שנה הוא הפסיק לעבוד בתעשייה אווירית ופתח חנות רהיטים ברחובות, יותר מאוחר פתח גם חנות משקאות.

זו תמונה של סבא רבא שלי בשנת 1958, צלם מקצועי צילם אותו

קישור לסרטון – אופיר מראיין את סבא רבא ג'ק

הזוית האישית

אופיר: בתהליך למדנו שלסבא רבא שלי הייתה ילדות טובה, הוא היה תלמיד מצטיין. לאורך התהליך גיליתי שסבא שלי מאוד אוהב את מרוקו למרות שהוא עלה לארץ, הוא מרגיש זיקה חזקה למדינה בה נולד. למדתי שסבא רבא שלי הוא איש עבודה שאף פעם לא ויתר לעצמו. בזמן שחקרנו על החפץ שסבא רבא שלי הביא, אני והקבוצה למדנו למה לא להשתמש בסיגריות ועד כמה חשוב ולא להיגרר לשטויות ולמעשים מסוכנים, תמיד ללכת בדרך הישרה כי רק ככה מצליחים בחיים.