מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי ויצמן מספר לליאב

אני יוסי ויצמן הסבא של ליאב נולדתי בעיר במרוקו שנקרא תרודאנת, בשנת 1954. כשהייתי בן שבע עברתי עם משפחתי לגור בקזבלנקה, גרנו שם כשנתיים ומשם עשינו עלייה לישראל. כשעלינו עברנו לגור בעיר אשדוד.

כיום אני בגיל 69 שנים ומשתתף עם נכדי ליאב בתוכנית הקשר הרב דורי. לליאב סיפרתי במפגשים על משפחתי ובית הורי.

מי היו הוריי?

הוריי הם מסעוד ופריחה ויצמן גדלו בעיר תרודאנת ואבי בעיקר עסק במסחר של שקדים אגוזים משטחים חקלאים שהיו בבעלותנו וכן מסחר בתבלין הזעפרן שצמח באזור מגורנו.

"תרודאנת עיר מרכזית בעמק הסוס שבדרום מרוקו. היא ממוקמת מזרחית לאגאדיר בדרך ורזאזאת ומערבית למדבר סהרה ומדרום למרקש. העיירה ידועה בכינוי ה"סבתא של מרקש", מפני שהיא דומה למרקש אך קטנה יותר, ושלא כמו מרקש, כמעט כל העיר תרודאנת מוקפת חומה. במאה ה-16 השתמשה השושלת הסעדית בתרודאנת כבירתה, לפני שהעבירה את מושבה המלכותי למרקש. תרודאנת ידועה במלאכות המקומיות שלה, הכוללות תכשיטים ושטיחים".

זכור לי מסבי שהיה מוהל במקצועו שהיה מל את כל הזכרים ללא תמורה ושאכן בתקופת מלחמת העולם השנייה ריכזו שמות של יהודים והדבר זרע פחד ופאניקה בכל יהודי מרוקו.

הילדות שלי

גדלתי בעיר תרודאנט, שם עברה עלי ילדותי במרוקו עד גיל 7-8, אני זוכר את הילדות שלי כתקופה צנועה, בלי צעצועים, חיים פשוטים. מהתקופה בה עברנו לעיר הגדולה לקזבלנקה, לפני העלייה לארץ, אני זוכר את האנטישמיות שהייתה כנגד היהודים. הייתי יוצא מבית הספר שנמצא בנמל והיינו חוטפים אבנים, שנזרקו עלינו מערבים. הם חיכו לנו עד גמר הלימודים ונהגו לזרוק עלינו אבנים.

עם עליתנו לארץ בשנת 1963 למדתי בכיתה ב' עד ו' באשדוד ולאחר מכן בבית הספר חטיבת ביניים מכיתה ו' עד ח'. בתיכון למדתי במקיף עד כתה יב' והתגייסתי לצבא עם סיום 12 שנות לימודיי.

העלייה לארץ

כשהייתי בן תשע, בשנת 1963 עלינו לארץ מקזבלנקה והגענו לאשדוד אכן זה היה כבר בסוף תקופת המעברות, אך גרנו בבניין מוארך עם מדרגות חוץ בדירה של 56 מטר. בבית גרנו סבא, ההורים ושמונה ילדים בסך הכל היינו 11 נפשות בדירה קטנה. לאחר כשנה של מגורים בצפיפות, קיבלנו דירה גדולה יותר עם שלושה חדרים.

שירות צבאי

בשנת 1972 התגייסתי לצה"ל.

בתום השירות חתמתי קבע בימ"מ, היחידה ללוחמה בטרור שהוקמה בשנת 1974 שירתי ביחידה זו כ-7 שנים כקצין ולאחר מכן עברתי למשמר הגבול כמפקד פלוגה בכמה יחידות.

 באחד מהטקסים במסגרת תפקידי

הכרות, נישואין ובניית משפחה

הכרתי את אשתי, שרה, תושבת בית שמש בסמוך לפעילותי בקבע ובשנת 1979 התחתננו, במהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים: מורן (אימא של ליאב). אושרי ובת-חן – כולם התחתנו וכיום יש לי 11 נכדים.

 קולאז' תמונות מתקופות שונות בחיי

הזוית האישית

ליאב: שמחתי לשמוע את סיפורו של סבי יוסי, סבא עשה קריירה מרשימה בתחום ההגנה על מדינת ישראל ואני מאוד גאה בו.