מאגר סיפורי מורשת

אני, סבא אברהם, נולדתי בשנת 1943 בלוב, בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ההורים נאלצו לברוח עם סבא וסבתא ושלושת האחים, לכפר קטן שנקרא עמרוס. גרנו בחדר קטן ובאחת ההתקפות של הבריטים נהרס הבית שנטשנו.

נולדתי בכפר הקטן עמרוס ונשארנו לגור בו כשלוש שנים, לאחר מכן עברנו לגטו היהודי בטריפולי ובזמן הזה סבי ואבי בנו מחדש את הבית. הוריי אמי נשלחו למחנה ההשמדה שנקרא ג'דו, שם הרגו את סבי מצד אמי ודודתי.

מעולם לא גרנו בבית הבנוי, התחילה תקופת המאורעות של הערבים נגד היהודים בחודש נובמבר 1945, ונרצחו יהודים בכל הערים.

גרנו בגטו עד חודש נובמבר 1951, ואז עלינו ארצה. לאחר חודשים בשער העלייה בחיפה העבירו אותנו למושב בצפון שנקרא אליפלט, ליד ראש פינה. נשארנו שם שנה וחצי וללא פרנסה. בעקבות כך ההורים החליטו לעבור בשנת 1953 למעברת קסטינה – קרית מלאכי של היום, בה אנו מתגוררים עד היום.

בלוב למדנו עברית ואיטלקית ולימודים כלליים. באליפלט למדתי כיתות ב', ג' ואז עברנו לקסטינה, שם למדתי מכיתה ד' עד ח', לאחר מכן נשלחתי ללמוד בתיכון אורט באשקלון ולאחר מכן  עברתי לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה.

גרנו בצריף בגודל 32 מטר מרובע 10 נפשות עד שנת 1968. חיו אתנו סבא וסבתא ובשנת 1968 קניתי בית קרקע ברחוב הרצל בקריית מלאכי, העברתי את משפחתי ובנינו תוספת לבית, הוריי גרו שם עד יום מותם.

בשנת 1970 נישאתי לפאני משעלי ממוצא מרוקאי, בשנת 1972 נולד לנו ניסים, בשנת 1974 נולד מאיר, בשנת 1978 נולדה רחל ובשנת 1983 נולד גיא.

כולם התחנכו בבית הספר היסודי ועד תיכון בקריית מלאכי, שרתו בצה"ל בתפקידים קרביים וסיימו קורס קצינים. ילדיי בוגרי אוניברסיטה, נשואים עם ילדים ואנחנו סבא וסבתא ל-14 נכדים.

הזוית האישית

רוני: הייתה לי חוויה כיפית ומעניינת ללמוד על המשפחה שלי. אברהם: הייתה לי חוויה מרגשת, נתנה לי ההזדמנות לספר לנכדה שלי את החוויות שהיו בלוב ולאחר מכן בארץ.