מאגר סיפורי מורשת

שמי עופר אדר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי בחרתי לתעד את סיפורה של סבתי נלי בס. סבתי נולדה במולדובה בשנת 1955, היא עלתה  ממולדובה לישראל בגיל 35, בשנת 1990.

סיפור העלייה

סבתי עלתה ארצה עם כל משפחתה ממולדבה, מהעיר בלצי, העלייה התקיימה בשנת 1990.

סיבת העלייה הייתה מכיוון שברית המועצות התפרקה ומולדובה נהייתה מדינה עצמאית, דבר שדרש מכולם ללמוד  את השפה המולדובית. כפי שסבתא אמרה: "באותה תקופה האנטישמיות גברה". סבתי ובני משפחתה היו ציוניים ולכן החליטו לעלות לארץ ישראל. לאחר העלייה סבתא שלי ומשפחתה עברו לגור בבאר שבע, בירת הנגב.

סבתא מספרת שהשנים הראשונות בארץ ישראל היו מאוד קשות עבורה, מכיוון שבהתחלה היא וסבא עבדו קשה מאוד כדי לפרנס את המשפחה. היו גם קשיי הסתגלות, קשיי שפה חדשה, קשיי פרנסה ומציאת מקום עבודה מתאים.

אירוע המרגש ביותר עבודה, שסבתא ציינה, היה העלייה שלהם לישראל, בשנת 1990, כי סוף סוף, כל המשפחה המורחבת נפגשה והתאחדה, מאחר שסבא וסבתא שלי עלו  האחרונים לישראל, מכיוון שכל שאר בני המשפחה כבר עלו לפניהם לארץ, כשהם היגיעו היה איחוד משפחה גדול.

מסורת משפחתית

סבתא סיפרה לי שבמהלך כל השנים הם שמרו על המסורת היהודית, על המנהגים והחגים. הם נאצלו לחגוג תמיד בסתר את החגים היהודיים כמו: פסח, פורים, ראש השנה, חנוכה ועוד – כל זאת מאחר שהיה אסור לחגוג במולדובה חגים יהודיים ולכן עשו זאת בסתר. סבתא סיפרה לי, שלמשפחה שלה היו זוג פמוטים יקרי ערך, שעברו  במשפחה מדור לדור, אבל כשהם עלו לישרא, הם נאלצו לוותר עליהם בעקבות משקלם הכבד.

הזוית האישית

עופר אדר: הרגשתי שמח, היה לי כיף ומסקרן לדבר עם סבתא והתעניינתי בסיפורים שהיא סיפרה לי. למדתי שסבתי ומשפחתה חגגו את חגי היהודים במולדובה בסתר. הכי אהבתי בסיפורה של סבתא את החלק שהיא סיפרה לי על העלייה לארץ ישראל.