מאגר סיפורי מורשת

שמי נטע ירון, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי השנה ובחרתי בסבתי מרים ירון. שמעתי את סיפור עלייתה לישראל ותעדתי את סיפורה. סבתא מרים נולדה בצרפת בעיר מרסיי, בשנת 1948 לבית משפחת טוויטו. היא נולדה בשנת קום המדינה. כשהייתה בת שנתיים,עלתה עם משפחתה לישראל, בשנת 1950. את סיפור העלייה כתינוקת היא זוכרת מסיפורי בני משפחתה.

רקע משפחתי

סבתי מרים עלתה לארץ ישראל ממרסי שבצרפת בשנת 1950. המשפחה בחרה לעשות עלייה, בשל היותם יהודים, האנטישמיות הקשתה עליהם באותה תקופה והן בשל זיקת משפחתה ליהדות. מתוך הסיפורים ששמעה מהוריה, היא מספרת על הקשיים שהם חוו בעקבות החלטתם לעשות את העלייה לארץ ישראל.

 קשיי ההסתגלות לחיים בארץ

הקשיים היו לא רק בעזיבת, ארץ, עיר, בית, רכוש וכל הכרוך בעלייה. סבתי מספרת גם על הקשיים לאחר העלייה עצמה. הם הגיעו לארץ והעבירו אותם למגורים במעברה. זו הייתה תקופת הצנע, במדינת ישראל, שהתמודדה שנתיים לאחר הקמתה עם מאות אלפי עולים מכל הגלויות בעולם. בתקופת הצנע היה חוסר במזון והעולים קיבלו תלושים למזון שחולק בהקצבה לפי מספר הנפשות במשפחה.

הארץ הייתה בתחילת התפתחותה, באותה תקופה, בארץ ישראל לא היה דבר, רק פרדסים וחולות. כלל העולים היו צריכים לבנות את הארץ מיסודה. סבתא סיפרה שמשפחתה גרה בפרדס חנה, להורים היה קשה בתקופה ההיא, אולם לילדים הקטנים, היו חוויות ילדות גם במעברות.

סבתא מרים תיארה את ילדותה כילדות מהנה ומלאת חיים. אחד הזיכרונות של סבתא הוא על המקרה המיוחד כחוותה כילדה בפרדס חנה. כמו שסיפרתי אנשים קבלו תלושי מזון מוקצב, כמו כרטיסיות אוכל, שבעזרתן היו מקבלים אוכל, והיא ממש זוכרת שמי שאבדה לו הכרטיסייה, לא יכל לקנות אוכל.

 סבתי מרים בצעירותה

מאכל מיוחד – פירה תפוחי אדמה

סבתא מרים מספרת על המאכל האהוב בילדותה ומפליא איך נהנו הילדים אז מדברים פשוטים וצנועים: "המאכל המיוחד שהיינו אוכלים היה הפירה המיוחד של אמי. קראנו לו: 'פירה שמחה'. מרכיביו היו תפוחי אדמה מבושלים היטב עם קצת חמאה שהיינו מועכים, כמובן שמאוד אהבתי לאכול אותו."

חפץ יקר ערך שהיו בביתנו

סבתא מרים סיפרה על החפץ המיוחד, היקר לה במיוחד: "היה בביתי ספר תנ"ך עתיק, השזור בזהב מסביב. ספר תנ"ך זה יקר ערך, מפני שהוא עבר מדור לדור במשפחה והוא מסמל את הדת היהודית.

בכל שישי בערב, התאספו כל בני המשפחה המורחבת לארוחת ערב שבת. הארוחה הייתה מלווה ברכות, בשירה וזימרה. ארוחה זו, אירוע משפחתי זה סימל עבורי תמיד את אחדות המשפחה".

הזוית האישית

נטע ירון: כאשר קיימתי את הריאיון עם סבתא הרגשתי סקרנות ושמחה. התרגשתי לדעת על העבר של סבתי וללמוד דברים חדשים לגבייה. הכי אהבתי בסיפור את החלק בו היא סיפרה לי על עלייתה לארץ ישראל, מפני שזה מעניין מאד לדעת איך סבתי הייתה חיה את חייה פעם, ונהניתי מאוד מתהליך כתיבת הסיפור.