מאגר סיפורי מורשת

שמי מיכל נתיב, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורו של סבי יעקב בורנשטיין. סבא יעקב נולד בשנת 1947 בגרמניה.

סבא שלי עלה לישראל מגרמניה בשנת 1949, כשהיה בין שנתיים בלבד. משפחתו עלתה לישראל במהלך מנוסתם לאחר מלחמת העולם השנייה. בהתחלה הם גרו במחנה פליטים בברית המועצות לשעבר, שם נולד אחיו הבכור של סבי ולאחר מכן הם עברו למחנה פליטים בגרמניה, שם נולד אבי ואח נוסף שלו. מי שגר במחנות אלה, הם פליטים שברחו מהמלחמה, בדיוק כמו משפחתו של סבי.

 מאלבום ילדותו – סבא כתינוק

היעד בתהליך מנוסה זה היה להגיע בסופו של דבר למדינת ישראל והם אכן הגיעו לישראל שנה לאחר קום המדינה. כשהם עלו ארצה הם התגוררו שוב במחנה פליטים ליד בית-ליד שוב כשנתיים. בתקופה זו נולדה האחות הצעירה של סבי, שהסביר לי, שלגור במחנה פליטים זה לגור באוהל ובתנאי מזג אוויר ותנאי מחייה קשים במשך תקופה ארוכה.

לאחר כשנתיים הם היו צריכים להתפנות ממחנה הפליטים וסבא שלי רצה לעבור לגור בנתניה השכנה ואילו אימא שלו שהייתה ליטאית כפרית העדיפה מקום שקט. בתקופה זו היו צעדים שהממשלה עשתה בכדי לייהד את הגליל, כלומר, שלצד התושבים הערבים יגורו בגליל גם יהודים. אימא של סבא שלי אהבה את הרעיון וכך הם הגיעו לגור במושבה הקסומה ראש-פינה בה סבא וסבתא שלי גרים עד היום ואמי נולדה בה.

מזיכרונות ילדותו של סבא

סבא שלי שיתף אותי בזיכרונות הילדות שלו. לדוגמא, סבא שלי זוכר שפעם אחת הוא וחבריו יצאו לשחק והוא לא שם לב ומעד על אבן והיה לו חתך ברגל. מאחר שהשכן שלו היה רופא הוא חבש לו את הרגל. עוד משהו שסבא שלי זוכר, זה שהיה לו מאכל מיוחד שהוא ממש אהב, זה היה עוגת שכבות עם קרם שאימא של סבא שלי הייתה מכינה רק באירועים מיוחדים, כמו יומולדת. מזיכרונות הילדות שסבא סיפר לי הוא מסכם את חוויות ילדותו בארץ – כחווית ילדות כקסומה.

הזוית האישית

מיכל נתיב: אני מאוד נהניתי מתהליך העבודה, למדתי המון על העלייה של סבא שלי לישראל מגרמניה. למדתי על הילדות שלו ואהבתי במיוחד את החלק שסבא שלי תיאר את ארץ ישראל כקסומה.