מאגר סיפורי מורשת

חנה נולדה בפרס בעיר משהד בשנת 1938.

 

חנה מספרת :"עלינו לארץ במטוס בשנת 1950. נחתנו בלוד אחרי זה לקחו אותנו לשער העלייה וגרנו באוהלים שם נשארנו שלושה שבועות

לאחר מכן לקחו אותנו למחנה העולים בפרדס חנה, מחנה אוהלים. נשארנו שם שלושה חודשים אחרי זה עברנו למעברה בחיריה. גרנו בחיריה עד שנת 1955.

 

בתקופת המעברה לא היה לנו מים הינו צריכים ללכת קרוב לשעה להביא דלי מים לא היו שירותים היינו הולכים לעיר סלאמן פעם בשבועיים, כדי להתרחץ לפני שעזבנו את המעברה עשו צנרות של מים.

בשנת 1955 עברנו לגור בשכונת שפירא  בתל אביב . אחר כך הייתה מלחמת סיני התמודדנו עם קשיי חיים בלי חשמל בלי גז ולאט לאט הסתדרנו אחרי זה. התחלתי ללמוד עברית בשעורי ערב וביום עבדתי .

 

בשנת 1958 בגיל 19 התחתנתי ונולדו לי 9 ילדים.

"מַשְׁהַד היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שני מיליון וחצי תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן. היא משמשת כמרכז חקלאות, מסחר ותחבורה. העיר קדושה לשיעים בשל קבר האימאם עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעתים קרובות אֵמאם רֵזא), הנמצא בה. המנהיג העליון של איראן האייתולה עלי ח'אמנאי נולד במשהד.

 

"משהד צמחה הקהילה היהודית "אנוסי משהד", שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה אך שמרו על יהדותם בסתר."

 

תשע"ה