מאגר סיפורי מורשת

שורדי השואה עולים לארץ ישראל 

"שמי אבי שולמן , נולדתי בתאריך 2481954 בפולין. להורי קראו אנה טיסוביה וסימון שולמן ושניהם נולדו ברוסיה. ההורים שלי רצו לעלות עם ילדיהם לארץ ישראל כי היו ציונים. כל חבריהם עלו לפניהם והרצון שלהם היה גם לעלות לארץ ישראל. לאבא שלי סימון היו חמישה אחים וארבע אחיות. בזמן השואה הוא היה בן 17 וברח. תפסו אותו והעבירו אותו לסיביר, הואה היה אופה בזמן השואה.

בזמן השואה לאחר שהשתחרר גילה שכל משפחתו לא שרדו. אחרי המלחמה פגש את אנה אשתו. אבי סימון עלה עם אמי אנה ושלושת ילדיו לארץ ישראל, בשנת 1960. לאמי היו שתי אחיות שעלו לארץ ישראל ואמה, ושאר האחים והאחיות נספו בשואה".

סבא מספר על ילדותו ונעוריו בארץ 

"הגעתי לארץ ישראל בגיל חמש , גדלתי בהרצליה בשכונת נחלת עדה, התחלתי ללמוד בכיתה א' 'בבית ספר וייצמן בהרצליה שם למדתי עד כיתה ד'. בכיתה ד' עברנו לגור עם כל המשפחה לשכונת יד התשעה (שביב) בהרצליה. אחרי כיתה ח' הלכתי ללמוד באורט כפר סבא. ארבע שנות לימוד במגמה מסגרות.

המשחקים ששיחקנו עד גיל 18 היו קלפים, מלחמה, פוקר ומשחקי כדור. במועדון הנוער בשביב, היינו רוקדים ריקודים סלונים: פסודובלה, ואלסים וצ'ה צ'ה. כל ימי שישי בערב (כל פעם בבית אחר), היינו מארגנים בבית ריקודים עם כיבוד.

הייתי בבית ספר מאוד חברותי עם מלא חברים, הייתי שוער כדור יד בבית ספר העל יסודי, באורט כפר סבא ארבע שנים. אהבתי ללכת לתנועת נוער, הנוער העובד. למדתי בגיל 10-13 לנגן באקורדיון, אהבתי לשמוע מוזיקה ישראלית ואת להקת הביטלס. לפני הצבא עבדתי במלצרות, כי להורי לא היה מספיק כסף. עד הצהריים למדתי ובערב עבדתי.

 בבר המצווה

בשנת 1973-1976 התגייסתי לצה"ל , למדתי בחייל האוויר חודשיים ועזבתי, כי לא התאים לי והלכתי לבית ליד (כפר יונה) לסדנת חימוש. שירתי בתור אחראי על כל הרכב של פיקוד המרכז. בתור חייל הייתי במלחמת כיפור בטירונות, העבירו אותנו לבסיס חייל האוויר בחצור לשמור על החיילים בזמן הופעות של זמרים שהיו שמה. אחרי הצבא הלכתי ללמוד במשך שנתיים הנדסת ייצור בתל אביב שנקרא: מכון לפריון העבודה והייצור. כשסיימתי ללמוד כעבור שנתיים התקבלתי לתעשייה הצבאית ברמת השרון במחלקת הנדסה תעשייה וניהול שם עבדתי במשך 40 שנה.

הכרות ונישואים ובניית משפחה 

ההכרות שלי ושל אשתי פנינה, הייתה דרך חברה משותפת (שכיום לא בחיים), פנינה, אשתי הייתה מתנדבת בעזרה לחיילים בבית לוינשטיין שברעננה, היא התנדבה שם יחד  עם החברה שהכירה בנינו. בגיל 23 אני ואשתי התחתנו ובגיל 24 נולדה בתנו רחלי. כעבור ארבע שנים נולד עופר ובגיל 42 שלי ושל אשתי נולד טל בפרדסיה. אנחנו חוגגים כמשפחה ערבי חג וימי הולדת .

תחביבי

בגיל 33 עשר שנים לאחר החתונה שלנו , עברתי קורס שופטי כדור יד ומאז אני שופט כדור יד, עד היום. אני מאוד נהנה לשפוט ולפגוש אנשים. נסעתי לאליפויות אירופה לראות משחקי כדור יד ומזה למדתי כיום. תחביבי בפנסיה להיות שופט כדור יד, ספורט, לשמוע הרצאות ולעשות הליכות.

הזוית האישית

אור הנכדה: היה מאוד כיף לעשות את העבודה , נהנתי מכל רגע לדבר עם סבי ולגלות דברים שלא ידעתי.

סבי אבי: העבודה עם אור הייתה מהנה, כיף לחלוק עם נכדתי את העבר ולהיזכר בדברים שמזמן לא חשבתי עליהם. .