מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו, בשנת 1952. הורי סימי ויצחק מלכא. הייתי בת יחידה להוריי. הזיכרונות שלי מהבית בקזבלנקה היו נהדרים. הייתי מפונקת מאוד כבת יחידה. מסיפורי אמי הייתי פגה, נולדתי בחודש השמיני להריונה, והיה ספק אם אחיה. המיילד השוויצרי הרגיע את אמי שאחיה. וכך היה. גדלתי ללא אב, שלא הכרתי כלל. הכרתי אותו רק מתמונות.הלכתי לגן הילדים ואני זוכרת עד היום את שירי הילדים בצרפתית. מדאם אלן הגננת שרה לנו שירי ילדים בצרפתית. זוכרת שיר ילדים שהיה על חינוך להיגיינה: "אם אתם רוצים להיות נקיים, צריך לשטוף ידיים, חשוב מאוד לשטוף היטב, את הפה האוזניים את האף והמצח…"

כל ילדי הגן היו יהודים, כולם התחנכו על ברכי החינוך הצרפתי של אליאנס. בבית הספר הייתי הכי קטנה והכי מבריקה, והעלו אותי תמיד לכיתה יותר גבוהה. הייתי טובה בכל המקצועות. בביה"ס לימדו גם עברית צרפתית וערבית, כמובן.

כשהייתי בת עשר, ההורים שלי בבית דיברו על הגירה לקנדה, לא חשבנו כלל על ישראל. כל חברותיה של אמי תכננו להגר לקנדה או לצרפת וכך גם אימי.  סבתי, תמי ז"ל לא הייתה מוכנה לשמוע בשום פנים ואופן על הגירה לקנדה ועמדה על כך שנעלה רק לישראל. אמי נכנעה לא רצתה לאכזב אותה, למרות ששלמה הון כדי להגיע לקנדה, ויתרה על הכל.

בעלייה, בשנת 1962, אני זוכרת את החוויה של הטיסה, האכפתיות של כולם בטיסה, אנשי המטוס שהיו נראים אירופאים והתייחסו אילנו יפה מאוד. חשבנו על פי המראה שלהם (בלונדיים עם עיניים כחולות), שהכל יהיה ורוד עם העלייה לארץ. הובילו אותנו לקריית גת, לשיכון. סבתי נשארה בקריית גת, אמי שהתקשתה להתמודד עם החיים והמציאות כאן, עברה לקיבוץ לביא, ואותי שלחו לפנימייה בכפר בתיה. המציאות טפחה על פנינו אמי פרצה בבכי, הייתה אכזבה גדולה למראה הארץ וסגנון החיים שהיה זר לה עד מאוד.

כתלמידה בכיתה ז' בפנימייה דתית, אהבתי מאוד את המקום, למדתי בפנימייה עד כיתה יב' וסיימתי עם תעודת בגרות מלאה. אמנם בהתחלה היה מאוד קשה, בכיתי על הפרידה מאמא, אבל אחרי זמן מה, הפכתי להיות מנהיגה בין התלמידים והתלמידות בפנימייה. זכור לי שהיה מבחן סקר שמיין תלמידים וקבע את רמתם הלימודית. כמובן שעברתי אותו בהצלחה. סיימתי שירות לאומי בבית לוינשטיין שהיה קרוב לפנימייה ולאחר מכן חזרתי לבית סבתי בקריית גת. עבדתי בהנדסת ייצור ולאחר מכן הכרתי את בעלי ז"ל ונולדו לנו 6 ילדים.וב"ה אני מאושרת בחלקי.

הזוית האישית

ליליאן: הקשר הרב דורי היא תכנית מעולה, ואני מאוד נהנית להגיע לביה"ס ולהיות בקשר עם התלמידים והצוות.