מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1953 ברומניה, בעיר בוקרשט, עליתי לישראל בגיל שמונה וחצי עם כל משפחתי מרומניה מהעיר בוקרשט בשנת 1962. יש לי עוד שני אחים שעלינו לישראל אחותי הייתה נשואה.

החיים ברומניה בתקופה שלי היו מאוד קשים אני זוכר שאימא שלי הייתה עומדת שעות בתורים כדי לקנות מוצרי מזון ושהייתה מגיעה לתור שלה לא היה מה לקנות. החורפים היו מאוד קשים מבחינת חימום ומזון.

יצאנו מבוקרשט ברכבת במשך שלושה ימים עד בולגריה והחלפנו רכבות ונסענו עד טורקיה בטורקיה היינו שבוע ימים ואז עלינו על מטוס של אל על והגענו לישראל.

קיבלנו בית בקריית גת. עברית לא ידעתי. התחלתי ללמוד בבית הספר היסודי עד כיתה ה' ההורים שלי עבדו במיון פרחים ובמפעל סוכר אחרי שנתיים עזבנו את קריית גת לתל אביב. בתל אביב השכרנו חדר בשכונת שפירא הייתי אז בן אחת עשרה, אימא שלי הייתה תופרת ואבא שלי היה ספר, אלו היו העבודות של פעם.

 בילדותי

כשהגעתי לארץ בשנת 1962 בגיל שמונה וחצי לא ידעתי עברית התחלתי ללמוד בכיתה ג’ עד כיתה ד’ לאחר מכן עברנו לתל אביב והמשכתי ללמוד עד כיתה ח’, המשכתי ללמוד בבית ספר מקצועי במגמה טכנולוגית פעם בשבוע במשך השבוע הייתי עובד במפעל לייצור תבניות פלסטיק.

בגיל 18 התגייסתי לצבא בחיל התותחנים הייתי שנה וחצי מדריך ושנה וחצי שירתי בסיני. בשנת 1973 השתתפתי במלחמת יום הכיפורים בהגנה על רמת הגולן והמשכתי לשרת 20 שנה במילואים.

כשהייתי ילד קטן לא הייתי במסגרת של גן ילדים. הייתי המון בחוץ (ברחוב) אימא שלי הייתה תופרת בגדים למשפחה ולאנשים אחרים בזמן שהמשטר היה קומוניסטי והיה אסור לעבוד באופן פרטי כי העונש היה חמור, לכן היה קשה לעבוד בבית.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר נגבה ראשון לציון.