מאגר סיפורי מורשת

שמי מאי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור תיעוד למאגר המורשת של התכנית אודות סבתי.

לסבתא שלי קוראים ציפורה רובין, היא נולדה בארץ ישראל, בעיר יפו, בשנת 1954. אצל סבתא שלי בבית דיברו בעברית, ההורים שלה דיברו בניהם רומנית, סבתא שלי מבינה רומנית אך לא מדברת רומנית. סבתא שלי גרה בבית בקומת קרקע, הייתה להם חצר ובה הרבה עצי פרי. סבתא שלי למדה בחולון בבית ספר גאולים ובבית ספר ביאליק. הלימודים שם היו בעברית ולמדו גם אנגלית וצרפתית. בשעות הפנאי הם שיחקו בחבל קפיצה, גומי, קלאס, שבעה מקלות, וחמש אבנים. סבתא הייתה בתנועת נוער "התנועה המאוחדת".

לאימא של סבתא שלי קוראים רות, היא גרה היום בבית אבות. היא נולדה ברומניה בשנת 1932. לאבא של סבתא שלי ז"ל קוראים יונה, הוא נולד גם ברומניה בשנת 1932. ההורים שלה הם ניצולי שואה, הם עלו בגיל 15 מרומניה לישראל במסגרת עליית הנוער. בהתחלה שלחו אותם לקפריסין ולאחר מכן לקיבוץ בית ג'וברין. הם הכירו בקיבוץ. סבתא שלי זוכרת שההורים שלה נהגו לספר לה סיפורים על החיים שלהם ברומניה ועל כל התהליך מהעלייה לארך ישראל. לרומניה הגיעו שליחים מארץ ישראל ששכנעו אותם לעלות לארץ. סבתא שלי לקחה מזוודה קטנה עם בגדים והלכה לבד עם אנשים זרים לארץ חדשה.

לסבא שלי קוראים חיים. הוא וסבתא ציפורה הכירו במסיבה בגיל 15. הם התחתנו בחולון באולמי ארגמן. הם זוכרים שהייתה חתונה גדולה. עם הרבה אורחים (משפחה, חברים מהילדות והצבא). בחתונות היה נהוג לתת כסף מזומן כמתנה. סבתא שלי הייתה עקרת בית, בעבר עבדה במקומות עבודה שונים כמו מרכז הבנייה הישראלי, בנק ישראל ועוד. סבא שלי הוא מנהל מוסך משפחתי והתחביב שלו הוא רכבים וטיולי ג'יפים. סבי וסבתי אוהבים טיולים ואוהבים לארח את הילדים והנכדים שלהם.

הזוית האישית

מאי: נהניתי לשמוע את סבתא וללמוד עליה דברים שלא ידעתי.