מאגר סיפורי מורשת

אני אנט אפריאט בת למשפחת כהנים בכירה במרקש, ילידת 1961 נולדתי להורי מסודי ושלמה כהן. אני בת הזקונים בתוך 8 אחים אשר גדולים ממני במגוון גילים.

גדלתי עד גיל 11 במרקש אשר במרוקו. מרקש היא עיר מרכזית במרוקו בעלת אופי חברתי רחב, בנוסף, היינו שייכים לקהילה יהודית גדולה. אחי הבכור ז'אקי היה רב בקהילה ומורה בישיבה במרקש.

אבי היה סוחר עורות למגוון סוגי לבוש, לדוגמא: מעילים, נעלים, תיקים וכו'. אמי הייתה עקרת בית, דאגה לנו לכל דבר אשר היינו צריכים, בניקיונות בישולים עזרה בלימודים. אך אני לא הכרתי זאת כי אמי נפטרה כאשר הייתי בת שנה ממחלת הסרטן.

כאשר הייתי בת 11 אבי החליט לעלות ארצה, לאחר שהערבים במרקש החליטו להכות בו ולשדוד ממנו את כל הסחורה שהיתה לנו. נותרנו ללא דבר, לכן היינו חייבים לעלות לארץ. החלטנו לצאת למסע באוגוסט 1972. המסע כלל טיסה לצרפת עם עוד יהודים מן הקהילה. הגענו לצרפת ונשארנו שם מספר שבועות, עד שאבי מצא לנו ספינה לעלות בה לארץ. בספינה היינו 5 ימים שלמים, שם הספינה היה 'נילי'. היא הייתה מאוד מפוארת, בעלת חדר אוכל רחב עם מגוון של מאכלים אשר התאימו גם לנו שאנחנו שומרים כשרות כדת ודין.

כאשר הגענו לארץ קיבלו את פנינו אנשי משרד החוץ עם חיבוק חם. משם נשלחו לדירת עמידר באשדוד בעלת 100 מ"ר לכל המשפחה. היה קשה בהתחלה להסתגל לארץ ולאנשים חדשים, במיוחד בבית הספר, אך לאט לאט בעזרת החברים לכיתה הכרתי עוד חברים שעד היום אני בקשר איתם.

הזוית האישית

סבתא אנט: אני נהנתי מאוד לשבת עם נכדתי הבכורה שילתי, לספר לה את סיפור העלייה שלי. היא הייתה כל כך קשובה והתעניינה מאוד בסיפור, שאלה שאלות ראתה תמונות ממרוקו ומהעליה לארץ, ביחד התרגשנו נורא. אני רוצה לאחל לנכדתי שתמשיך להיות ילדה קשובה ונהדרת. תלמידה חכמה ושואפת למצוינות ולדעת מספר דברים במקביל.

שילת: התרגשתי מאוד לשמוע את סיפור העלייה של סבתי וכלל משפחתה. שמחתי ללמוד על העבר המשפחתי שלי ועל סבא רבא שלי. אני רוצה לאחל לסבתי בריאות איתנה ושאמן שיהיה לה עוד הרבה כוחות לשבת איתנו בסבלנות רבה ולהמשיך להשריש את המסורת המשפחתית.