מאגר סיפורי מורשת

נולדתי וגדלתי במרוקו. בשנת 1956, בחודש מאי אירעו מספר אירועים במרוקו אשר גרמו להוריי לעלות לארץ ישראל יחד עם כל משפחתי.

מאחר והייתי הבן הבכור במשפחתי אבי שיתף אותי בסוד ואמר לי כי כל המשפחה החליטה יחד עם כל הדודים לעלות לארץ ישראל. הייתי בגיל 8 ולא הבנתי בדיוק את המסר הסודי הזה שנאמר לי.

בהמשך אבי סיפר לי כי בעוד שבוע אנחנו צריכים להתכונן ושכל ילד ייקח מזוודה קטנה ובה מספר מועט של בגדים. ואכן ארגנו את המזוודות עם מספר מועט של פריטים, לא רצינו להעמיס על עצמנו הרבה פריטים מאחר וזו הייתה עלייה בלתי לוגאלית.

קבענו תאריך יעד שבו כולנו. אמא, אבא, וארבעה אחים, נמתין לרכב מתחת לבית שלנו אשר ייקח אותנו. מונית הגיעה ולקחה אותנו לבית בודד חשוך בסמוך לים, שם ישנו מספר ימים, לקחנו צידה לדרך והשתמשנו במזון במשך שבוע. אסור היה לנו לצאת מהבית מחשש יראו אותנו וילשינו עלינו.

לאחר שבוע ימים, הגיע אדם לבוש בבגדים יפים עם כובע ועניבה, אמר לנו להתכונן כי בעוד שעה אנחנו יוצאים לדרך. לאחר כשעה התארגנו ויצאנו יחד, עלינו למכונית  גדולה שם באותה עת המשאית הייתה עמוסה ילדים ואנשים מבוגרים. אמרו לנו שהנסיעה תימשך כשעה ונגיע לנמל ושם נעלה על אנייה.

האונייה הייתה גדולה והייתה שם המולה גדולה, ילדים מתרוצצים סביב הוריהם, הוריי החזיקו את הילדים הקטנים ואני הבכור החזקתי את סמי אחי בן שש. עלינו על הסיפון, זכור לי שהיו אנשים במדים, התארגנו והלכנו אחרי אבא לחדר באנייה.

השייט באנייה ארך שבועיים התנאים באנייה היו קשים מנשוא, המזון היה לא טעים והיינו לרוב חולים. הגענו למחנה מעבר בצרפת, שם שהינו שלושה חודשים. לאחר שלושה חודשים עזבנו את מחנה המעבר והגענו שוב פעם לאנייה אשר שטה לכוון ישראל. הגענו לנמל חיפה ירדנו מהאוניה ושם נלקחנו באמצעות משאיות צבאיות לכוון מעברת אשקלון. גרנו במעברה בתוך אוהלים, מזג אוויר היה סוער ותנאים קשים מאו . קיבלנו מיטה מברזל עם מזרון ובתוכו קש וכן מספר קרטונים קטנים אשר הכילו נרות, מזון יבש ואבקת חלב לתינוק מרדכי. כשנה לאחר מכן עברנו לירושלים.

בגיל 10 הגעתי לקיבוץ דפנה שם הייתי עד גיוסי לצבא .שירתתי בנחל מוצנח  בגרעין מלכיה, תפקידנו היה להקים היאחזויות.

בתום שלוש שנות שירות השתחררתי מהצבא והתגייסתי למשטרה מלאתי תפקידים מגוונים כמו סיור קצין רישוי ותביעות .בשנת 1971 התחתנתי עם אשתי ברכה, יש לי 4 ילדים ו- 11 נכדים. אני מאושר בחלקי ומאחל שימשיך כך.

לאחר 33 שנות שרות במשטרה פרשתי לגימלאות. עסקתי בתחום הביטחון ואבטחת מוסדות חינוך בבית ספר "בגינסבורג האורן" ובאשכול פייס ביבנה. כיום אני מתנדב במסגרת המשמר האזרחי ועוזר למשפחתי לנכדי ובני. אני מעביר את זמני במפגש חברים במועדון הגמלאים יוצאים לטיולים ומבלה עם אשתי בחו"ל.

הזוית האישית

נהניתי מאוד לקחת חלק בתכנית "הקשר הרב דורי". נהניתי לפגוש את נכדתי היקרה ולחלוק איתה את סיפור ילדותי.