מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ממרוקו והחיים בארץ של סבתא אתי

סבתא אתי עם הנכדה מתן
אתי בצעירותה
חבלי הקליטה והחיים במושב ברק

שמי אתי בן דב נולדתי במרוקו ב1954.

כשהייתי בת שנתיים בשנת 1956, עלינו לישראל הורי סבתי אחותי ואחי. הגענו למושב ברק הנמצא בחבל תענך שבעמק יזרעאל, השייך למועצה אזורית גלבוע. לפי סיפורי הורי היו להם חבלי קליטה קשים, לא היה להם חשמל בבית, הבית היה קטן לשש נפשות, השירותים היו בחוץ, אך למרות החיים הקשים הייתה אווירה חברתית שמחה, תומכת ומלוכדת, בין חברי המושב.

סיפורו של ג'יפ

תמונה 1

בחרתי תמונה שתאפיין את ראשית החיים במושב. בתמונה מופעים ארבעה חברי ילדות שלי שאחד מהם קרוב משפחה. במרכז התמונה ג'יפ ויליס תוצרת אמריקאית ששימש את הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הג'יפ היה שייך לדוד שלי, ובאחת הפעמים, כשבא לבקר אותנו התפנצ'ר לו גלגל, וחברי באו לעזור לו להחליף את הגלגל. אני יושבת על הג'יפ מקדימה לבושה בבגדים צנועים שאפיינו את אותה התקופה, מכנסיים קצרים עם גומי מסביב, מסורקת  בשתי צמות עם קשת מעל. ברקע של התמונה ניתן להבחין במושב בראשיתו, בתים ללא צמחייה ללא גינות ועצים וכבישים לא סלולים. מזיכרונות הילדות שלי הייתה לנו ילדות תמימה, אך שמחה עם חוויות חברתיות, בית הורי שימש מדי יום מקום התכנסות של השכנים, המבוגרים ישבו ושוחחו והילדים השתובבו ושיחקו משחקי ילדים.

גלגולו של חפץ

שופר מסגנון מרוקאי עשוי מקרן אייל, נמצא במשפחה כמאה וחמישים שנה.

תמונה 2

בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש, לנגינה, להעברת מסרים ולהתרעה מפני סכנות, להמלכת מלכים ולקבץ את העם. המילה "שופר" מקורה בתנ"ך, והיא משמשת בעיקר בהקשר הדתי שלה. ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם.

זהו שופר מסגנון מרוקאי עשוי מקרן אייל, נמצא במשפחה כמאה וחמישים שנה. סבי ז"ל שהיה רב בעירו רכש את השופר, והוא שימש אותו בטקסים של בית הכנסת. אבי סיפר לי שכאשר היה הולך אתו לבית הכנסת, הוא נהג להסתיר אותו בכיס הפנימי של המעיל, כי חשש שיגנבו לו את השופר. אבי קיבל את השופר מסבי ומאז שעלו לארץ, והתגוררו במושב ועד היום, משמש השופר את באי בית הכנסת בחגי תשרי.

לקראת חגי תשרי אבי היה מכין את השופר. הוא  יצק לתוכו ערק על מנת לחטא אותו ולגרום לצלילי השופר להיות "צלולים וחדים" יותר. אנחנו נוהגים תמיד בסיום הצום ביום כיפור לתקוע בשופר בבית. בהתרגשות מיוחדת זכורה לי תקיעת שופר היסטורית של הרב גורן כשכבשנו את ירושלים במלחמת ששת הימים, הרב גורן שהיה הרב הצבאי הראשי תקע בשופר, מול אבני הכותל שעמד איתן, כסמל לתמצית כיסופיו וכמיהתו של עם ישראל לגאולה השלמה.

הזווית האישית

סבתא אתי הנכדה מתן והחברה תמרה השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר מול גלעד בתשפ"ג 2023

מילון

חבל תענך
תענכים או חבל תַּעְנַךְ הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, בין עפולה בצפון לפאתי ג'נין בדרום, המונה כ-5,700 תושבים. החבל נקרא על שם העיר המקראית תַּעְנַךְ, המזוהה בתל תענכּ הסמוך מדרום־מערב, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לפי סיפורי הורי היו להם חבלי קליטה קשים, לא היה להם חשמל בבית, הבית היה קטן לשש נפשות, השירותים היו בחוץ, אך למרות החיים הקשים הייתה אווירה חברתית שמחה, תומכת ומלוכדת, בין חברי המושב“

הקשר הרב דורי