מאגר סיפורי מורשת

תמר ויצמן נולדה בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1951. הוריה נולדו וחיו במרוקו עד שנת 1958. הם עשו עלייה לארץ ישראל בעקבות הפרעות שהיו במרוקו באותה התקופה וגם הקמת מדינת ישראל הביאה אלפי יהודי מרוקו לעשות עלייה לארץ ישראל. שמותיהם של הוריה היו אמא -מסודי כנפו ואבא – מכלוף כנפו. תמר עלתה לארץ בגיל 7. היא גדלה עם עשרה אחיה בביתה בקזבלנקה.

תמר מספר כי זוכרת ששיחקה במשחקים שהיו פופולריים באותו זמן כגון: קלאס, מחבואים, חמש אבנים וכו'. היו ל כמה חברות קרובות שהכירה. היא למדה בבית ספר המקומי בקזבלנקה שהיה קרוב לביתה. היא למדה שם רק עד כיתה א', עד גיל 7. בגיל זה עדיין לא הייתה לה את היכולת להיות מעורבת בחברה אך יחד עם זאת הייתה חברותית והכירה שם בנות שהיו לה חברות.

העלייה לארץ זכורה לה כלא  פשוטה בכלל וקשה. תמר עלתה לארץ ישראל בהיותה ילדה קטנה בכיתה א'. היא זוכרת פחד תמידי שהיה קיים בה. הם עברו ממקום למקום כדי שהערבים לא ימצאו אותם והיא תיארה את זה בצורה נורא קשה ומסורבלת. היא זוכרת שהיו שמים אותה על הברכיים ומחזיקים אותה ושומרים עליה כי היה פחד ופאניקה באוויר שלא ימצאו אותם.

לאחר מכן תמר עברה לגור עם דוד שלה ובמשך כמה חודשים ישבו במעברה. היה שם בסה"כ מנורה וחלון קטן למעלה. תמר נזכרת בפעם כשהם עשו קידוש בערב שבת היה מקרה וכמעט קפץ עליהם שועל מתוך החלון אך למזלם אבא שלה סגר מיד את החלון. זה יכל להיגמר לגמרי אחרת, תודות להשגחה הפרטית של הקב"ה עליהם.

בשלב מסוים העבירו אותה ואת משפחתה ועוד כמה יהודי מרוקו למעברה באור עקיבא וכאן הם כבר עשו את העלייה, ברוך ה', בשלום ואז התחיל הסיפור בארץ ישראל.

סיפור ההיכרות של תמר עם בעלה

אחרי שהגיעו לארץ ישראל הכירה את השכן, אשר בדיוק גם עלה ממרוקו , קראו לו דוד ויצמן. באותו זמן היה חייל אשר מיד לאחר שעלה לארץ רצה להתגייס.

המשפחות שלהם היו שכנים וחברים טובים ויצא להם לבלות הרבה זמן ביחד. הוא התעניין בה זמן מה ואז עברו דירה, לשיכון. כשהוא היה כבר חייל משוחרר הוא עשה מסיבת שחרור והזמין אותה כי אחותו הייתה החברה הכי טובה שלה והיא הזמינה אותה למסיבה. היא הלכה ופגשה את דוד שם, הם דיברו והתפתחה שיחה בניהם. לאחר כמה חודשים הם התחילו לצאת רשמית כי בהתחלה זה לא הסתדר כי אבא שלה היה שמרן עד שדוד ביקש את ידה מההורים שלה והם התארסו והתחתנו בגיל 21.

אחרי החתונה דוד בעלה יצא למילואים והיא אותו זמן התפרנסה מעבודה בתפירה. הם עברו לגור בבנימינה. בגיל 23 נכנסה להריון וילדה את בנה הבכור – את אבא שלי, ירון ויצמן בתאריך 31.3.75. אחריו עוד שלושה ילדים: שימי, ענת ודנית הכי קטנה.

הזוית האישית

הנכדה שילת: "היה לי נורא כיף לשמוע את סיפור החיים של סבתא שלי אני מרגישה שזה רק קירב בינינו ואת הקשר שלנו אני ממש שמחה שעברנו את התהליך הזה ביחד. "