מאגר סיפורי מורשת

שמי בן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את עלייתה לישראל של אמי, ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת.

קוראים לאימא שלי כריסטינה והיא נולדה בריגה, לטביה. היא גרה ביער (היום יש באזור בתים), בבית עם שני חדרים ומטבח, אבל היה להם בית עם שלוש קומות. קראו להורים שלה אנדרי ואנה והאחים שלה הם אינה ולאוניה. הם עלו בשנת 2003 לישראל.

החברה הכי טובה שלה היא לאנה. סבתא בילדותה אהבה לשחק סבתא סורגת, גומילו ובחבל קפיצה. קראו לבית הספר שלה 61 (בלטביה קראו לבתי ספר במספרים ולא בשמות). הם כל יום לבשו לבית הספר תלבושת אחידה: שמלה כחולה. בבית הספר לא היה טיולים אבל היו להם מסיבות כמו מסיבת סוף שנה. המקצוע האהוב ביותר עליה היה חשבון.

בילדותה היא אהבה לטייל עם משפחתה, וכדי לנוע ממקום למקום הם השתמשו באוטובוס או ברכבת. כדי לתקשר אחד עם השני הם השתמשו בטלפון ביתי.

סיפור מיוחד שהיא זוכרת מלטביה

סבתא עלתה לארץ מכיוון שאחותה עלתה מוקדם יותר והיא רצתה להצטרף אליה. כשהם הגיעו לארץ הם גרו בנתניה. כשהיא הגיעה לארץ היא ראתה אנשים צעירים וכשהיא גילתה שהם חיילים היא הייתה בשוק. היא הייתה בשוק גם בגלל שהיו חיילות –  בלטביה רק בנים היו בצבא.

היה לה קושי בשפה והיא הלכה לאולפן למשך כמה חודשים, בתחילה היא לא עבדה כאשר היא הגיעה לארץ.

הזוית האישית

בן המתעד: היה לי מעניין במסגרת התכנית, למדתי דברים חדשים על המשפחה.