מאגר סיפורי מורשת

אני יוסי טייב, נולדתי בשנת 1950, התגוררתי בלוב. אני בנם של רינה ויעקב. היינו תשעה אחים ואני הבן האמצעי.

עלינו לארץ בשנות ה- 50. הוריי סיפרו לי שהיה מאוד קשה לעלות לארץ ישראל באונייה. היה צפוף, היו ימים מאוד קשים והיו ימים שהים היה סוער. כשעלינו ארצה החיים בלוב היו טובים לנו, אבל הרצון לעלות לארץ ישראל גבר על התנאים הטובים שהיו לנו, והשלטונות אילצו אותו לעזוב הכל ולהשאיר את הרכוש ואת הכסף שם.

למדנו בבית ספר ממלכתי דתי. הבנים למדו בכיתה לבד והבנות למדו בכיתה לבד. היו לנו המון חווית מבית הספר. גם שיחקנו דודס, חמישה מקלות וגם הקפות. היו לנו המון חווית מבית הספר, לדוגמה: היינו נפגשים אחרי בית הספר למשחק כדורגל עם בתי ספר אחרים אבל לא היה לנו מגרש, אז עשינו שערים בעצמנו, וגם ניקינו את המגרש מקוצים ואבנים.

סבא יוסי בכותל המערבי

לסיכום, נהניתי מאוד הקשר הרב דורי סוף סוף הגיעה לשתף את הדור הצעיר במה שעברנו. דרך תכנית הקשר הרב דורי למדתי הרבה: איך להיכנס לזום, להשתמש באימייל ועוד.. מאוד נהניתי לשתף את הלל במה שחווינו בתור ילדים להזכיר להם שגם לנו הייתה ילדות – קשה אבל מופלאה.

הזוית האישית

הלל: אני חושב שתכנית הקשר הרב דורי יכולה לעזור גם לילדים וגם למבוגרים, תמיד לזכור לכבד ולהקשיב לכל מי שמדבר.