מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי דוד נולד בכורדיסטן בשנת 1947. תאריך הלידה אינו מדויק, אמא שלו אמרה: "שנולד שבועיים אחרי פסח"- אז אנחנו חוגגים לו כל שנה ביום העצמאות.

כשהיה בן שנתיים עלה לארץ עם משפחתו. עם אביו, אימו, ששת אחיו ושתי אחיותיו. כשעלה ארצה הם התגוררו במעברת "מנסי" שהייתה ממוקמת בשטח בין משמר העמק להיוגב, הם גרו בתנאים מאוד קשים במבנים העשויים פח, בקור ובחום הקשה. לאחר מכן עברו למעברה מול יוקנעם המושבה.

כשהיה בן חמש עשרה הצטרף לשני אחיו הגדולים שעסקו בבנייה. עבד מאוד קשה, כשכל הבנייה נעשתה בידיים וללא כלים מכניים. בין השאר בנו הרבה מבנים ותשתיות, במושב היוגב, שם גם פגש את סבתא שלי, כשעבד בבית אימה.

כל המשפחה המורחבת עברה ליוקנעם עלית וגרו בבתים קרובים אחד לשני. בשנת 1969 התחתן עם סבתא שלי.

לאחר שהשותפות בין האחים התפרקה, כל אחד קיבל נכס אחר מהאח הגדול, סבא שלי קיבל תחנת סיכה ורחיצה, וטיפולי רכב, בתחנת הדלק בכניסה ליוקנעם. שם עבד הרבה שנים, ונתן שירות טיפולים למשאיות רבות ורכבים פרטיים. היום סבא עובד עם אבא בעסק המשפחתי ביוקנעם.

סבא היום בן שבעים ושש, יש לו שלושה ילדים, שתי בנות ובן (אבא שלי) כולם בעלי משפחות. יש לסבא וסבתא שבע  נכדים. סבא מאוד מרוצה מחייו עד כה, ומצטער רק כי לא המשיך בלימודיו, כי היה חייב לצאת לעבוד ולפרנס.

סבא שלי בא ממשפחה מסורתית ומאוד מחובר לדת ולמסורת, מאוד אוהב את חגי ישראל ובמיוחד את חג הסוכות, בו הוא מקפיד לבנות סוכה כורדית, שהמייחד אותה הוא הקישוטים המיוחדים, שהם בעצם פירות וירקות שהוא תולה מן התקרה והם באים לסמל שפע.

בין הדברים שמאפיינים את המסורת הכורדית הם כמובן המאכלים המיוחדים. סבא מאוד אוהב קובה חמוסטה, וסבתא (שהיא ממוצא רומני) מבשלת אוכל כורדי, ובן היתר הוא אוהב שהיא מכינה לו עלי סלק ממולאים.

היום סבא שלי עובד כל יום בחנות שלנו ביוקנעם, הוא אוהב גם לעבוד בגינה שלו ולבלות זמן עם הנכדים.

הזווית האישית

הללי: במהלך הריאיון עם סבא למדתי יותר על סיפור החיים שלו, על הקשיים בחייו, על כמה קשה עבד כדי לפרנס את משפחתו כל שלא יחסר לה דבר, על השמחה מהדברים הפשוטים.

 סבא דוד: נהניתי מאוד מהריאיון עם הללי נכדתי, שמחתי לספר לה על חוויות מהחיים שלי על הקליטה בארץ ישראל, ועל הדרך שלי עד היום.