מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל לוי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, צבי לוי ממנו שמעתי את  סיפורו ויחד תיעדנו את הסיפור.

סבא צבי מספר:

שמי צבי לוי, נולדתי בתאריך 16.7.1948.נולדתי בעיר "וורבס" שביגוסלביה, נולדתי כילד השלישי להוריי כשאחותי מבוגרת ממני בשבע שנים ואחי מבוגר ממני בשש שנים. מה שזכור לי מאמי שהלידה שלי הייתה מאוד קשה והייתה בבית ולא בבית החולים מכיוון ששקלתי כ-5 ק"ג  בלידתי. אבי מרדכי היה בזמן מלחמת העולם השנייה במחנה עבודה במשך שלוש שנים ובקושי שרד את המלחמה, אמי אליזבת הייתה בבית עם הילדים ואימא שלה, וסבלה מהתנכלויות של הגרמנים עקב היותם יהודים.

העלייה לישראל

כשנה לאחר לידתי החליטו הוריי לעלות לארץ ישראל מתוך אידיאולוגיה ועלינו כולנו, כולל סבתא שלי (אימא של אימא שלי), עליתי לארץ ישראל בשנת 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה שבה נרצחו 6 מיליון יהודים רק בגלל יהדותם, היהודים שנשארו סבלו מהתנכלויות מצד המקומיים שהיו בעיקר נוצרים. הנושא הציוני והעלייה למדינה יהודית היה חלק והעלה הרבה יהודים לארץ.

הגעתי עם הוריי, אחי, אחותי, וסבתי לארץ בגיל שנה והגענו לגבעת קטרה בכניסה לקדרון-גדרה וגרנו בבתים שננטשו על ידי הערבים שברחו במלחמת תש"ח, והגברים יצאו לשטח לבנות את בתי קדרון, היה חוסר באוכל, במוצרי בניה ובכוח אדם. עלינו על אונייה בשם "רדניק" ובמשך עשרה ימים שטנו והגענו לחוף הרצליה, ושם בישוב "ג'ליל" שלימים הפך לקיבוץ גליל ים. גרנו באוהלים במשך כחצי שנה עד שעברנו לגבעות קטרה שבכניסה לקדרון, וגרנו בבתים של ערבים שברחו במלחמת השחרור. המצב היה קשה עם מחסור באוכל ואמצעי בנייה. הקבוצה שהגיעה מנתה כ-20 משפחות יוצאי יגוסלביה, והגברים יצאו מדי יום לבנות את הבתים של קדרון.

בשנה הראשונה גדלתי ב"קטרה" ואחרי שנה עברנו לגור בקדרון, והתארגנה קבוצה של ילדים והוקם גן ילדים אחד שבו למדו ילדים מגיל שנתיים ועד שש. בגיל שש נפתח בית ספר בקדרון כיתה א' ולאט לאט למדנו באותו בית ספר "בית אור" עד כיתה ח'. לא היו לנו משחקים כמו היום אלא שיחקנו במשחקים שעיצבנו בעצמנו כגון: קלאס, 5 אבנים, גולות וכדורגל.

 בצעירותי

למדתי עד כיתה ח' בבית ספר "בית אור" בקדרון. היינו כ-20 תלמידים בכיתה, והיו לנו מורים ומורות לכל המקצועות שלימדו אותנו באהבה. היה לנו נוהל כל בוקר לעשות מסדר ואחד התלמידים היה מקריא את חדשות הבוקר, במשך  10 דקות היינו בהתעמלות בוקר ולאחר מכן היינו נכנסים לכיתה ללמוד. אני הייתי מכיתה ו' ועד כיתה ח'  ממונה על פעמון בית הספר ועל הצלצולים להפסקות מכיוון שהיה לי שעון יד. היינו נוסעים לטיול שנתי למשך יומיים/שלושה במשאית גדולה עם ספסלי עץ כי לא היו אוטובוסים מפוארים וממוזגים כמו היום. מכיתה י' התחלנו לצאת לפעולות עם הנוער העובד והלומד והיינו פעילים בכל מיני חוגים ופעילויות בכמה ממושבי האזור, ופעם בשנה עד גיל הצבא היינו יוצאים למחנות קיץ ברחבי המדינה. בכיתה ט' עברתי ללמוד בבית הספר "אורט" ברחובות שהוא בית ספר מקצועי, ולמדתי עד כיתה יב' במקצוע מכניקה כללית, ולאחר מכן התגייסתי לצה"ל בשנת 1966 למשך שלוש שנים.

התגייסתי בשנת 1966 והגעתי לבית ספר לחימוש שבמחנה "צריפין" לקורס של חמשי צריח בטנקים. בגמר הקורס קיבלתי תלמיד מצטיין והועברתי לבסיס טירונות למשך כחודשיים ומשם עברתי לבסיס "ג'וליס" שהוא בסיס לתיקוני טנקים. השירות שלי היה אמור להיות למשך 26 חודשים, ובשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ואז הוסיפו לי לתקופת השירות עוד 4 חודשים. הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים הביא אלינו טנקים רוסיים- T54 ו-T55 ולמדנו לתפעל אותם. עקב עומס בעבודת הטנקים וחוסר בחיילים הוסיפו לי עוד שישה חודשי שירות ובסך הכל שירתי 36 חודשים מתחילת השירות במקום 26 חודשים.

בנעורי עבדנו במשק שהקימו ההורים שכלל רפת עם פרות, עיבוד האדמה, גידול ירקות, לול עופות וגידול בקר, ומגיל צעיר (גיל 13) עבדנו כולנו במשק החקלאי. לאחר השירות הצבאי עבדתי שנה כשכיר על טרקטור ולאחר מכן כשנתיים במפעל לייצור כותנה בקריית עקרון. לאחר מכן פתחתי מסגרייה בגדרה ועבדתי בה במשך כ-15 שנה כעצמאי. לאחר מכן עברתי לנהל חברת ייבוא ושיווק של מוצרי תינוקות (ברשת שילב) במשך כ-5 שנים ועבדתי כשכיר. לאחר מכן לנהל חנויות ברשת. בשנת 1997 רכשתי זיכיון בחנות שילב בתלפיות ירושלים עד היציאה לפנסיה בשנת 2014.

את אשתי רחל הכרתי ביום שמשפחתה עברה לגור בקדרון בשנת 1961, כשאנחנו בני 14 ואני עובד במשק שלהם על טרקטור והיא יושבת ומסתכלת על ילד הפלא שנוהג בטרקטור, והיא יושבת על ערימת חציר ומתפעלת. במשך שש שנים היינו חברים ובגיל 20 התחתנו ועברנו לגור ברחובות. לאחר שלוש שנות נישואים נולד בנינו הבכור טל, לאחר ארבע שנים נולד בנינו שחר ולאחר שמונה שנים נולד בנינו הצעיר ברק.

בשנת 1948 חזרנו לקדרון ושם בנינו את ביתנו החדש. טל ונטע התחתנו ונולדו להם: רון, ניר ומעיין. שחר התחתן ונולדו להם שיר ויובל. ברק התחתן עם תרזה ונולדו להם: אמיר, עומר, גיא ונועה. אנו מקיימים מפגשים שבועיים בימי שבת שכל המשפחה נפגשת בביתנו לקפה ועוגה, כל החגים אנו חוגגים ביחד אצלנו במיוחד ביום העצמאות כשאורחים נוספים מצטרפים לחגיגה, גם את ליל הסדר בפסח אנו חוגגים אצלנו עם כל המשפחה.

הזוית האישית

הנכד יובל לוי: אני הייתי רוצה מאוד להודות לסבי היקר שהסכים לעבוד איתי, לעזור לי ולספר את הסיפור שלו.