מאגר סיפורי מורשת

שמי פימה פוקס, סבא של תומר בלו.

נולדתי בשנת 1947, באוקראינה, במשפחה ציונית שתמיד שאפה להגיע למולדת, ישראל. החיים לפני הכיבוש הסובייטי היו טובים, אך אחרי הכיבוש כל מוסדות היהודים נהרסו, כולל סגירת בתי הספר של היהודים. סבי היה רב, והוא הכין אותי לבר המצווה ולימד אותי את השפה העברית.

בשנת 1973 השלטונות אפשרו לי, ולאבי לעלות ארצה. הרגשתי מעולה, כי ציפיתי לרגע בו אעלה לישראל, אך נפרדנו מהמשפחה בכאב.

באוקטובר 1973 עזבנו לווינה (בירת אוסטריה), בדרכנו לישראל.

מאוקראינה נסענו ברכבת עד וינה. כשהגענו לווינה, פרצה מלחמת יום הכיפורים בישראל, ולכן נאלצנו להישאר בווינה כשבועיים. כשכוחות צה"ל הדפו את האויב, התאפשרה העלייה לארץ כמתוכנן, ועלינו לארץ במטוס. כשהגענו לארץ, התגוררנו בקריית מוצקין.

רציתי להתגייס לצבא מיד, אך נדרשתי ללמוד עברית באולפן. לימוד העברית עבורי היה קל, מאחר וכבר למדתי את היסודות עם סבי. למדתי באולפן בקריית מוצקין, והמשכתי ללמוד בחיפה באולפן למתקדמים.

במקביל התחלתי לעבוד בתעשייה הצבאית. התקבלתי לתעש בתפקיד מבקר טיב.

תעש מערכות בע"מ היא חברה ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור נשק, תחמושת, טכנולוגיות ומערכות לכוחות היבשה, האוויר, הים והסייבר, ולביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני, החברה היא חברה בת של אלביט מערכות, במסגרת חטיבת אלביט מערכות יבשה. החברה פועלת במספר מתחמים ברחבי ישראל, ולכל מפעל תחום התמחות ייחודי(ויקיפדיה)

עברתי מבחנים בעברית ובנושאים טכניים. הייתי צמוד בתקופה הראשונה למהנדס טכני ותיק. כעבור שנה, נענו לבקשתי והתגייסתי לצבא בפיקוד הצפון, שם שמשתי בתפקיד טכנאי בקרה.

עברתי לקריית חיים, כדי לשדרג את המגורים, ושם הכרתי את אשתי דרך חברים. נישאנו  ונולדו לנו שלושה ילדים.

המשכתי בתפקידי זה,  עד שיצאתי לגמלאות. כיום אני מתנדב בביטוח לאומי, בעזרה לקשיש. תחביבי הם:

קריאת ספרים, נגינה על פסנתר, ספורט וטיולים.

הזווית האישית

תומר – נהנתי מאוד לשמוע את הסיפור של סבי, ולדעת כיצד עלה ארצה, ואיך התאקלם בישראל.