מאגר סיפורי מורשת

שמי קובי, עליתי לארץ ישראל בשנת 1950, כשהייתי בן ארבע. היות ועלינו ארצה בלי אבא ובמשפחה היינו שישה ילדים, לא היה לנו מקור פרנסה. גרנו באוהלים בשער העלייה שבצפון ליד חיפה וישנו על הרצפה. פעם אחת היה יום גשום, גשם חזק ירד, נסחפתי עם הזרם ונרדמתי בסחף המים. כשהתעוררתי בבוקר בכיתי חצי שעה עד שבאו למצוא אותי.

אחי הגדול, שהיה בן 20, לקח את הפיקוד בפרנסת הבית התחיל לעבוד בבניין ברמת גן. משער העלייה עברנו לפרדס חנה. אחרי שנה בפרדס חנה עברנו למעברה בנתניה ואחרי חצי שנה עברנו למחנה דורה.

במחנה דורה קיבלנו צריף בלי חשמל ובלי תנאים. לאחר כמה שנים התחתנו זה אחר זה אחיי הגדולים. נשארנו אני ואחי הקטן בבית עד הגיוס.  התגייסתי לחיל הים בשנת 1960. שירתי על אוניית מלחמה. אחרי שירות של שלוש שנים, הלכתי לעבוד בים המוות (ים המלח) ושם הייתי מוביל חול עם דוברה, הייתי שופך את תכולת הדוברה לאמצע ים המוות על מנת לייצר בריכות אידוי לאשלגן.

בשנת 1967 פרצה מלחמת מלחמת ששת הימים. יצאתי כחייל מילואים. מאילת יצאנו לכיוון שארם א-שייח' שנמצא בים האדום בשטח מצרים. כבשנו את שארם א-שייח' בשבעה ימים בשיתוף עם הקומנדו הימי. לאחר מכן עבדתי כמאוזין בתעלת סואץ. בהמשך הלכתי לעבוד בנפט בסיני, שהיה שטח כבוש. בשנת 1973 התחילה מלחמת יום כיפור. גוייסתי שוב במהלך המלחמה, הייתי תותחן ומפיל מטוסים וקיבלתי הלם קרב.

עכשיו אני מנהל בניין וממשיך לעבוד על מנת לחסוך לנכדי.

הזוית האישית

סבא קובי: היה לי כיף לכתוב את הסיפור עם גיא. נהניתי והתעניינתי בסיפורים במפגש הראשון בכיתה עם שאר הסבים והסבתות.

גיא הנכד המתעד: נהניתי מאוד לעשות את התיעוד של סבא. גיליתי דברים שלא ידעתי על סבא והקשר בינינו התחזק.