מאגר סיפורי מורשת

שמי אדיר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבי, יעקב שושן, ומעלה את סיפורו אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא יעקב נולד ב-2.1.1945 בעיר בגדאד שבעיראק לאבא נאג'י ולאימא סביחה. סבא היה הילד הבכור במשפחתו, הם היו שישה אחים (שלושה אחים ושלוש אחיות) ושני הורים. לא זכור לו כל כך על העלייה לארץ, מה שזכור לו מהעלייה לארץ זה שהוא עלה לארץ בגיל 5, הוא ומשפחתו הגיעו מעיראק לקפריסין ואז לישראל, כל זה קרה במטוס. הוא לא לקח כלום מעיראק לישראל, הוא השאיר את כל חפציו בביתו הישן.

עם עלייתה של המשפחה לארץ הם הגיעו למעברה בחולון. בהתחלה כשהגיעו לארץ הם ישנו באוהלים, אחר כך התקינו להם צריפים, לאחר כמה שנים בנו בניינים בתל גיבורים בחולון והם עברו לגור שם. נתנו להם הלוואה כדי לגור שם, הדירה הייתה דירה בת שני חדרים.

בגיל 13 אביו של סבא שלי נפטר, המשפחה הגיבה בצורה קשה מאוד ולקחה את המוות הזה קשה. הם היו המומים מאוד, מכיוון שאביו של סבא שלי היה מאוד צעיר ונפטר בגיל מאוד מוקדם. אביו של סבא עבד בעיריית חולון, הוא הרים את כל הפחים וזרק את הזבל לעגלות, באותה תקופה לא היו משאיות זבל כמו היום וזאת הייתה עבודתו. הוא נפטר כתוצאה מזיהום בעבודתו.

לאחר מותו של אביו, סבא היה כמו המחליף של אביו, הוא עזר לאמו ומשפחתו ממש כמו אבא. הוא התחיל לעבוד בגיל 15 ועבד כנגר, הוא עבד כנגר עד גיל 28. סבא התגייס לצבא בגיל 17 וחצי, הוא שירת בחיל קשר בצריפים. אחרי שנתיים הוא השתחרר מהצבא, אחרי הנגריה הוא עבד בחברת המכוניות פג'ו, הוא עבד שם כנהג. לאחר שהוא עזב את פג'ו הוא עבד כנהג מונית, הוא הלך למשרד של קו שירות 4. אחרי חצי שנה הוא עבד אצל אבא של סבתא שלי. לאחר חצי שנה במשרה זו, הוא וסבתא שלי הכירו.

סבא וסבתא התחילו לצאת ולהיות ביחד, לאחר שנה הם התחתנו. שנה לאחר מכן נולד להם הילד הראשון, אבי שמו. אחריו נולדו להם עוד שלושה ילדים, שני אחים ואחות (האחות היא אימא שלי). הם היו במשפחה שש נפשות. לאחר הבן הראשון הם התגוררו בבת ים עד עד לפני שנתיים. לאחר הרבה שנים הילדים שלהם התחתנו, נולדו להם ילדים ולסבא וסבתא שלי נולדו נכדים. אני הייתי הנכד הראשון שלהם, נולדתי לפני 12 שנים, זה המועד בו הם נהפכו לסבא וסבתא. כיום סבא שלי עובד כנהג מונית וגר בחולון, הוא בריא ומאושר.

הזוית האישית

אדיר הנכד המתעד: חווייתי מתיעוד הסיפור היא גם חוויה טובה וקצת לא טובה: שמחתי לגלות שכל הזמן סבא היה שמח ומאושר והוא ידע להסתדר במקומות קשים בחיים. היה לי עצוב לשמוע על כך שאבא של סבא נפטר, זה העציב אותי וכאב לי עליו.