מאגר סיפורי מורשת

שמי תהילה ואני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי, הזמנתי את סבתא שלי סליה גרינבלט להשתתף איתי.

סבתא שלי נולדה בארגנטינה בתאריך 26.6.48. אבא שלה נולד ברומניה (היום מולדובה) ואימא שלה נולדה בארגנטינה למשפחה מיוצאי רומניה, יש לה אח ואחות והיא הקטנה במשפחה.

סבתא שלי בילדותה עם המשפחתה (סבתא, הילדה הקטנה למטה באמצע)

סבתא וסבא שלי נפגשו בתנועת הנוער: החלוץ למרחב, הם היו חברים כשבע שנים ואז התחתנו.

סבתא וסבא שלי כשהיו חברים 

הם נישאו בארגנטינה ובנו את משפחתם. יש להם שלושה ילדים: אורי, יאיר (אבא שלי) ויגאל, ומילדיהם יש להם עשרה נכדים: ממשית, צפית, גת, תהילה (זו אני), גפן, הודיה, תפארה, ענווה והתאומים דורון וליאור.

סבי וסבתי ביום החתונה שלהם

סבתא וסבא התחתנו בארגנטינה וכל הזמן רצו לעלות לארץ, אבל היה להם קשה להיפרד מההורים. יום אחד סבא וסבתא שלי התחילו לדבר על העלייה עם הבן הגדול (אורי) שהיה אז בן 16. אורי התלהב מהרעיון לעלות לישראל. באותו הזמן סיפרו לאורי, שהוא יכול לעלות לישראל במסגרת עליית הנוער וללכת ללמוד בפנימיה בכפר סילבר. אורי התלהב מהרעיון ועלה לישראל בחודש פברואר בשנת 1989. אורי היה החלוץ, הסבים שלי הצטרפו איליו ועלו  באותה השנה, בחודש אפריל עם אבא שלי ויגאל.

נפרדים מהמשפחה בשדה התעופה

עם עלייתם הם הלכו למרכז קליטה ואחרי תקופה הם עברו לעיר רעננה. בהמשך עברו לגור בצור יגאל ולפני 13 שנה הם עברו לגור בכפר סבא.

סבתא וסבא שלי מאוד מאושרים עם ההחלטה לעלות לישראל ולגדל פה את המשפחה שלהם.

החיים במרכז קליטה:

במרכז קליטה היה קל, כי היו כעשר משפחות מארגנטינה עם ילדים באותם גילאים כמו אבא שלי ואחיו. הם היו עושים קבלת שבת משותפת ומבלים את סופי השבוע כולם ביחד וזה היה יותר קל להיקלט כך. לדעת סבתא שלי הקליטה הייתה ממש קלה, כי היו להם הרבה קרובי משפחה בארץ. בנוסף, סבא שלי ממשיך בעבודה שהייתה לו בארגנטינה. הדבר היחיד שהיה לסבתא שלי נורא קשה הוא השפה ולקח לה זמן רב ללמוד את השפה העברית ולקבל בטחון לדבר.

הזוית האישית

סבתא סליה: בשבילי היה מאוד כיף. קודם כל כי התחלנו קשר יותר עמוק בין סבתא לנכדה, כי כול הזמן אני עסוקה עם שאר הנכדים שלי ופה היה לי יותר זמן להיות רק עם תהילה.

תהילה: הרגשתי שפתחתי קשר יותר עמוק עם סבתא.