מאגר סיפורי מורשת

סבי, יעקוב קורסיה, נולד בספרד, בשנת 1941.

לסבי היו עשרה אחים, הם גדלו יחד עד ששני אחיו, מאיר ושלום עלו לארץ ישראל.

הוריו הגיעו להחלטה לעלות לארץ ישראל בשנת 1957, סבי היה אז בן חמש עשרה.

כשהוריו של סבי אמרו לו שהם עולים לארץ, סבי מאוד שמח בגלל שזה משהו חדש בשבילו "הרפתקה" חדשה בשבילו. הוא שמח גם שהוא יפגוש ויראה את האחים שלו, שלא ראה אותם הרבה מאד זמן.

מצד שני היו לו גם חששות. הוא חשש שלא יצליח להתמקם פה. שיהיה לו קשה עם השפה העברית. עד היום כשהוא רוצה להגיד מילה בעברית יוצאת לו מילה בספרדית. כי זה מאוד קשה ללמוד את השפה העברית שוטף.

סבי גם היה רגיל לחליפה מחויטת עם עניבה לבית הספר. היו להם כללים בבית ובספרד. בשעה שלוש כולם היו סוגרים את העבודות והולכים הביתה בשביל להתקלח ולישון צהריים עד השעה חמש בערב.

אחרי כמה שנים שסבי היה בארץ ישראל הוא רצה לחזור לספרד כי היה לו מאוד קשה בארץ ישראל. אבל סבי הכיר בחורה בשם מיכל. הם יצאו והכירו אחד את השני. ואז סבי הבין שזאת הבחורה שהוא רוצה כאשתו והחליט להציע לה נישואין ולא לחזור לארץ מולדתו.

היום יש לסבי וסבתי שלושה ילדים.

אני וסבא

הזוית האישית

שי לי: זה סיפור העלייה לארץ של סבי מקווה שנהנתם, שתועד במסגרת תכנית שרשים והקשר הרב דורי.