מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה קיטה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, זיווה קיטה. שם המשפחה שלה לפני הנישואין היה מחלב. תאריך הלידה שלה הוא 7.12.1944, היא נולדה בבגדאד, עיראק.

כשסבתא שלי הייתה בת 6 היא עלתה לארץ ישראל עם ההורים שלה ואחותה – אימא רחל, אבא אהרון, ואחותה הקטנה ברכה. באותה התקופה הייתה אווירה של פחד בקרב היהודים בעיראק, הם ברחו משם במבצע "עזרא ונחמיה" (מבצע להעלאת יהודי עירק לארץ ישראל). היות והיא הייתה עדיין קטנה, היא לקחה איתה בובה שהייתה לה ושלא הסכימה להיפרד ממנה בכדי שתעזור לה להתגבר על החששות ושיהיה לה משהו מוכר מהבית שלה.

משפחתה של סבתא

כשהגיעו לארץ, שלחו אותם למעברה בשער העלייה ומשם הם הצליחו לעבור למעברת טירת כרמל, שם הם גדלו.

החיים במעברה לא היו קלים. לא היו מים זורמים או ברזים או מקלחות. גם מזון היה בקיצוב, לכן הקציבו לכל משפחה כמות מדודה של ביצים ולחם. ולמרות זאת, במעברת טירת כרמל התווספו עוד שני אחים למשפחה: יהודית ויעקב.

גם חווית הלימוד היתה שונה מהיום. לא היו מספיק כיתות בבית הספר והמדינה לא יכלה להוסיף כיתות, אז החליטו לחלק את הכיתות. כיתה אחת למדה משעה 8:00 עד 12:00 וכיתה שנייה למדה משעה 12:00 עד 16:00. מוזר לחשוב על דבר כזה במציאות של היום, אבל ככה היה באותה תקופה במעברה.

לאחר מספר שנים הם עברו לדירת שיכון קטנה בטירת כרמל. ושם לשמחתם היו מים זורמים בברז ומקלחות.

סבתא זוכרת שעם כל זה היתה לה ילדות נפלאה ונהדרת. היו מסביבם עצים ופרחים והם היו מטיילים הרבה בטבע. כל הילדים שיחקו בחוץ כי לא היו טלפונים או טלוויזיות כמו היום. עד כיתה ח' היא למדה בטירה ואת התיכון למדה בחיפה, כי לא היו תיכונים בטירה אלא רק בתי ספר יסודיים. לאחר שהיא סיימה תיכון היא הלכה לבית ספר לאחיות.

סבתא עם מעשה ידיה להתפאר

הזוית האישית

שירה: שיחה עם סבתא על העבר לימדה אותי הרבה על כל מה שעבר עליה כשהייתה קטנה וכשהגיעה לארץ . אני חושבת שבזכות העבודה אני מכירה בסבתא שלי צדדים אחרים שלא הכרתי לפני כן.