מאגר סיפורי מורשת

שמי גילה לביא, נולדתי בתאריך 7.12.1950 בשיקגו ארה"ב.

עליתי לישראל בשנת 1971 לאולפן בקיבוץ גלעד, התאהבתי בבן המקום (סבא), התחתנו ומאז אני חברת הקיבוץ.

האירוע המשמעותי בחיי הוא העלייה לישראל מארה"ב. נולדתי בשיקגו למשפחה יהודית אבל בלי קשר לישראל. כשהייתי סטודנטית באוניברסיטה בקולורדו ולמדתי להיות אחות חברה שלי סיפרה לי על תוכנית שנקראת "Summer in the kibbutz" שהיא הייתה בה ומאוד נהנתה.

באותה תקופה אהבתי לשמוע מוזיקה ולרקוד, אהבתי לטייל וגם אהבתי מאוד לקרוא (עדיין). החלטתי לטייל לישראל וגם הייתי סקרנית מאוד לדעת מה זה קבוץ. הלכתי לשגרירות לברר, ולמרות שאמרו לי שהישראלים לא נחמדים, החלטתי להצטרף.

אני וחברות טובות שלי שגם באו איתי לארץ לעבוד בקיבוץ ולטייל בארץ, הגענו לקיבוץ גלעד. כשחזרתי הביתה אמרתי להורים שלי שיש לי חבר בקבוץ (סבא שלך) ואנחנו רוצים להתחתן (אחרי חודש שהכרנו). ההורים שלי לא היו מאושרים שנשארתי בארץ, כי זה מאוד רחוק מארה"ב אבל בכל זאת החלטתי למרוד, חזרתי לארץ לאולפן ונשארתי.

סבתא גילה באולפן 

מאוד התרגשתי להתחיל חיים חדשים, אבל יחד עם זאת היה לי עצוב לעזוב את המשפחה. היה געגועים למשפחה באמריקה, וגם קושי להתרגל לחיים בקיבוץ שזה מאוד שונה מחיים בעיר, כי לקיבוץ יש הרבה חוקים, ולא היה לי תמיד קל להתחשב בהם. מצד שני אני חושבת שהרגשתי גאווה שעשיתי מעשה מיוחד ועליתי לארץ. להיות בקבוץ זה להיות חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל.

הזווית האישית

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בכיתה ז', בבית ספר אזורי מגידו שבעין השופט, על ידי שני טרון בהנחיית המורה המוביל דוד אלמברג, בתשפ"ב – 2022.