מאגר סיפורי מורשת

העלייה לארץ ישראל ימית לוי, בית ספר אשכול, עכו מביאה את סיפורה של סבתא שלה, אנט בן חמו לבית חוטה. סבתא מספרת:

"היה הייתה פעם משפחה יהודייה שחיה בעיר מקנס שבמרוקו ולה 11 ילדים , 7 בנות ו-4 בנים. למרות שהמשפחה הייתה מבוססת וחיה ברווחה כלכלית טובה במרוקו, החליטה לעלות לארץ ישראל ולהשאיר מאחור את כל שהיה להם.

היה זה יום השבת, יום בו ישבו בני המשפחה לאכול את סעודת הצהריים. לפתע נקישה נשמעה בדלת, היו אלה שני ציוניים, שביקשו מהאב לגשת הצידה וכך אמרו: "אדון יקר, בעוד כ- 72 שעות אתם עוזבים את מרוקו ועולים לארץ ישראל, באנו להבריח אתכם לארץ ישראל!" .

הם יצאו במהרה מהבית. חזר האב לסעודה וסיפר לבני המשפחה בשקט את שקרה. ביקש האב לארוז מיד תיקים עם חפצים ודברים חשובים ולא לספר ולדבר על כך עם אף אחד. "במידה ומשהו מהשכנים ישאל אתכם לאן אתם נוסעים תאמרו להם כי לצרפת אנחנו עוזבים", כך אמר וביקש האב.

הגיעה השעה, באשמורת השלישית של הלילה הגיעו הציוניים ובשקט מוחלט הבריחו אותם מהבית לכיוון מיצר ג'יברלטר ומשם נלקחו ברכב אל מתחם של אוהלים מוכנים בעיר קנדרנס ושהו בעיר כשבוע ימים. ההמתנה הייתה מייגעת אולם ההתרגשות הייתה עצומה , כולם התפללו להגיע לארץ ישראל במהרה.

האנייה לארץ ישראל הגיעה ,זו הייתה אנייה מפוארת ובה נפשו תיירים רבים. מתוך כל המשפחות ששהו במחנה האוהלים נבחרו 3 משפחות יהודיות ואנחנו ביניהם. האנייה הפליגה במי הים התיכון והגיעה לחופי יוון. אב המשפחה ביקש לרדת מהאנייה לקנות מעט מצרכים לבני משפחתו, הוא בושש לחזור והאנייה צפרה בדרכה לצאת מהמפרץ שבו אגנה , בני המשפחה החלו בוכים כי חששו לחייו , אך לפתע נראה האב רץ במהירות רבה ובנו הבוגר אחז בידו בכוחותיו האחרונים והצליח לעלותו לאנייה. כשהגיעה האנייה לארץ ישראל נשלחה המשפחה לקריית שמונה אך היא סירבה לכך בתוקף, אב המשפחה ביקש להגיע לעיר עכו בלבד.

המשפחה התקשתה מאד לשכנע את נציגי הסוכנות היהודית והמעשה שהיה כך היה: אחת מבנות המשפחה פנתה למלצרית-סדרנית ושיחדה אותה בכסף, בתמורה לכסף היא ביקשה שתביא לה את בגדי המלצרות שלה והיא אכן הסכימה. כך נכנסה הילדה לנמל בתחפושת של המלצרית-סדרנית ונתנה לאביה פתק מזויף שבו כתוב כי הם מתפנים לעיר עכו.

מאז ועד היום משפחתי מתגוררת בעיר עכו, ביתם ידוע ומוכר בעיר כבית פתוח וחם שכולם מוזמנים לאכול ולשתות תמיד. היום, סבתא רבתא שלי היא בת 93 , צלולה וחכמה ולה משפחה ענפה וצאצאים רבים שאוהבים  אותה מאוד. היא עדיין מתגוררת באותו הבית שקיבלה בעת עלייתה לארץ ישראל.

 תלמידי בית ספר לוי אשכול, ביום המשפחה בבית האבות בעכו 

משוב על התכנית

בעקבות הלימוד בכיתה על הסיפור העממי , בחרתי לשבת עם סבתא שלי ולשמוע ממנה סיפורים על ילדותה. סבתא סיפרה לי את סיפור עלייתם לארץ ישראל ומאד הסתקרנתי והתעניינתי בו. סבתא הוסיפה ותיארה שההפלגה לארץ ישראל נראתה לה כמו הפלגה בספינת אהבה של היום. סבתי עלתה לארץ בגיל 13 וכמו שהיא אומרת, הייתה זו עלייה יפה ומשמעותית בחייה.

העשרה

מיצרי גיברלטר: "מצר גיברלטר (בערבית: ???? ??? ????; בספרדית: Estrecho de Gibraltar; באנגלית Strait of Gibraltar) הוא מצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון. בצדו הצפוני (האירופי) שוכנות ספרד והמושבה הבריטית גיברלטר, ובצדו הדרומי (האפריקאי) – מרוקו והעיר סאוטה (מובלעת בשליטה ספרדית בצפון מרוקו). בעת העתיקה נודעו הצוקים שבכניסה המזרחית למצר בשם "עמודי הרקולס". במצר מצויים מספר איים קטנים, כמו האי פרחיל, שיש מחלוקת בין ספרד ומרוקו על השליטה בו."

ההיסטוריה של גיברלטר: "ההיסטוריה של גיברלטר, חצי אי קטן הממוקם בדרום החוף האיברי סמוך לכניסה לים התיכון, משתרעת על פני 2,900 שנים. גיברלטר השתנתה ממקום שהיה מושא להערצה בימי קדם ועד ל"אחד מהמקומות המבוצרים ושבעי המלחמה באירופה"‏. מיקומה של גיברלטר העניק לה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של אירופה, והעיר המבוצרת הנמצאת בה, שהוקמה בימי הביניים, אירחה חילות מצב של ממלכות ומדינות רבות וסבלה מקרבות ומצורים רבים במהלך הדורות. בגיברלטר התיישבו לראשונה ניאנדרטלים לפני כ-50,000 שנים," 

אגף מורשת קהילות, משרד החינוך

תשע"ה 2015