מאגר סיפורי מורשת

שמי זהבה פוגל, נולדתי ב-1954 במקנס שבמרוקו, להורים אבנר ופרחה.

מֶקְנֶס או מכּנס היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת. העיר שוכנת בגובה של כ-560 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כ-120 ק"מ מזרחית מהבירה רבאט. בעיר התגוררו 576,152 איש בשנת 2008 ובאזור האורבאני מתגוררים כ-950,000 איש. מקנס נוסדה במאה ה-10 ושמה נגזר משמו של שבט "מקנסה" הברברי שייסד אותה. ויקיפדיה

קראו לי ג'ורג'ט על שם סבתא שלי, ב-1955 עליתי לארץ כשהייתי בת שנה ושלושה חודשים.

נולדתי בשם ג'ורג'ט שהורי נתנו לי. כשעלינו ארצה, אני וכל שאר הילדים העולים נלקחנו ללמוד בבי"ס דתי, הורי רשמו אותנו לביה"ס דתי בליית ברירה. בכיתה ב' המורה קבעה שכל מי שאין לו שם עברי צריך להחליף את שמו לשם עברי. חברותי ז'ולייט, ז'קלין ואני הפכנו להיות בשם זהבה. וככה הוחלפו כל שמות הבנות בכיתה, אני שמחתי בשמי החדש אך חברותי פחות, למרות שבבית ובכל המוסדות  המשכתי להיקרא בשם הישן.

כשסיימתי בית ספר יסודי אילצו אותי ללכת לפנימייה דתית מחוץ לעיר. כמובן שהורי התנגדו להרחיק אותי מהבית, ולכן לא הגעתי לפנימייה אלא עברתי לבי"ס חילוני. שם למדתי המון, הכרתי מי זה "ביאליק", שלום עליכם, ועוד הרבה אחרים שלא הכרתי. בשיעורי ספורט לא הכרתי את כל המכשירים, ולא כל כך האמינו לי שלא עשינו ספורט בביה"ס היסודי, המורה לספורט תמיד צעקה עלי ושלחה אותי למנהל.

כשהגיע לי צו גיוס בגיל שמונה עשרה קצין מיון הזמין אותי לראיון, ואמר לי שאני לא צריכה להתגייס מפני שלמדתי בבי"ס דתי, אמרתי לו שאני חייבת להתגייס כי אני כבר לא דתית. הוא אמר לי להביא את אבא שלי, כדי שיחתום על האישור שלו לגיוס שלי, עניתי לו שיש לי כבר זכות בחירה לכנסת ,אז אין צורך שאבא שלי יהיה מעורב, חוץ מזה אבא שלי לא הביע התנגדות לזה שאתגייס.

הקצין חייך חיוך גדול וחתם על המסמכים בשמחה רבה, ככה אני הייתי הראשונה ממשפחתי ומחברותי שהתגייסה לצבא.

הזווית האישית

דניאל: היה לי ממש כיף לעבוד עם סבתא, ולכתוב את הסיפור שלה. גיליתי הרבה דברים חדשים על סבתא, שלא ידעתי לפני כן. החוויה של כתיבת הסיפור הייתה נהדרת, והרגשתי שגם סבתא נהנתה.