מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייתו של סבא רבא שלי יצחק, לישראל

אבא של סבי אבי, יצחק, נולד בעיר אודסה שבאוקראינה. הוא למד אגרונומיה שזה מומחה לחקלאות וכימיה, ניגן בתזמורת של הקהילה היהודית והיה חבר בתנועת נוער יהודית. קבוצה מחברי תנועת הנוער החליטה לעלות לארץ והוא הצטרף לקבוצה זו כשהיה בן 18. למרות שלא סיים את הלימודים הצטרף לעוד 20 חברים שהחליטו לעלות לארץ. הם קיבלו אישור עלייה ועלו על אונייה בדרך לארץ ישראל.

בדרך לארץ ביקש מהם האחראי בקשה מיוחדת, אם הם מסכימים לתת את אישוריי העלייה שלהם לארץ ל-20 חברים אחרים שלהם לא היו אישורים ולקפוץ מהאונייה לפני ההגעה לארץ. הם היו קבוצה של 20 חברים, צעירים,  רובם היו שחיינים מעולים חברים באגודת השחייה בים השחור ולכן הם הסכימו לבקשה.

ביום ההגעה לישראל מוקדם בבוקר, חמישה קילומטר לפני שהאונייה הגיעה אל החוף הם קפצו מהאונייה והגיעו לארץ בשחייה לאזור עתלית. שם חיכו להם וקיבלו אותם עם מגבות ובגדים ולקחו אותם לקיבוץ הסמוך לארוחת בוקר טובה ובהמשך דאגו להם לתעודות מתאימות כדי שיוכלו לשהות בארץ.

סיפור היכרות של ההורים של סבי אבי סבא רבא יצחק וסבתא רבתא חיה

שניהם היו בני 20 ושניהם גרו בפתח תקווה… ביום שישי אחד התאספו קבוצה של צעירים לבלות בבית קפה ידוע בפתח תקווה קפה "קורסו". בכניסה לבית הקפה יצחק מצא טבעת יהלום על המדרכה. לאחר שנכנס למקום, הוא הסתובב בין האנשים ושאל את כל הבחורות מי איבדה טבעת יהלום? מאחר שאף אחת לא אמרה שהיא איבדה טבעת, הוא הציע לכל הבחורות למדוד את הטבעת ומי שהטבעת תתאים לה בדיוק לאצבע תקבל אותה במתנה.

לאחר שמספר בחורות מדדו והטבעת לא התאימה. חיה, מדדה את הטבעת שהתאימה לה בדיוק ולכן יצחק נתן לה אותה במתנה כמו שהבטיח. לאחר מכן יצחק הזמין את חיה לכוס קפה ועוגה וכך הם הכירו ונעשו חברים. לאחר מכן יצחק הציע לחיה הצעת נישואין והם התחתנו,

כך התחילה משפחת טוירמן שלאחר נישואיהם נולדה רבקה אחות של אבא שלי ואחרי חמש שנים נולד אבי, סבא של גילי, חיה ויצחק הם למעשה הסבא והסבתא של אימא שלי רונית. הם נפטרו לפני הרבה שנים ולכן לצערי לא הכירו את חמשת הנינים שלהם אנחנו הנכדים של אבי.

ההורים של סבא שלי חיה ויצחק סבתא וסבא רבא שלי

סבא אבי מספר על ילדותו 

נולדתי במושבה פתח תקווה שנקראה אם המושבות בשנת 1947, גדלתי בבית פרטי עם חצר גדולה. גרתי עם ההורים שלי יצחק וחיה ועם אחותי רבקה וסבתא שלי מלכה שגרה איתנו. הייתה לי ילדות כיפית, בחצר שלנו היה הכל היו עצי פרי,ירקות, תרנגולות ותרנגולי הודו וחצר גדולה למשחקים.

לא היתה לנו טלוויזיה ורק רדיו ששמענו בו בעיקר חדשות ולכן כל המשפחה וגם אורחים שהיו באים אלינו לעיתים קרובות היינו מספרים ושומעים חוויות של אנשים מכל העולם, למרות שהייתי ילד קטן תמיד הרשו לי לשבת ביחד עם כל הגדולים ולשמוע את כל הסיפורים המעניינים, היו לי הרבה חברים גם מבית הספר וגם מהשכונה והיינו משחקים הרבה בחצר כדורגל, כדורסל, טניס שולחן. למשל התארגנו מספר חברים ובאנו לנגריה הסמוכה והצענו שאנחנו מוכנים לעבוד ולעזור ולקבל תמורה, ואכן אחרי שעבדנו מספר ימים קיבלנו מהנגר לוח עץ גדול שמתאים לשולחן פינג פונג, בנינו רגליים קנינו רשת כדור ומחבטים ועשינו טורניר בין כל ילדי השכונה שנמשך כמה ימים ומי שזכה קיבל מאיתנו ארטיק שוקולד מתנה.

פתח תקווה היתה עיירה מאוד שקטה והיה כיף להסתובב ברחוב הראשי בין החנויות. כל ימי חמישי הייתי הולך עם אימא שלי לשוק הגדול לקנות את כל המצרכים שהיינו צריכים לשבת והייתי עוזר לה עם העגלה הכבדה שהיא היתה צריכה לסחוב, גם בבית אבא שלי לקח אותי לכל העבודות שהוא היה עושה בחצר ולימד אותי לדפוק מסמרים, לצבוע ולעבוד בגינה יחד איתו, הייתה לנו גינה יפה עם הרבה פרחים יפים שגדלו וכל מי שהיה בא לבקר אותנו לפני שהוא הלך קיבל זר פרחים מתנה.

סבא שלי בחייל האוויר

החלום שלי

החלום שלי היה למצוא חברה לחיים להתחתן איתה ולגדל ילדים ולאחר מכן להיות סבא לנכדים.

אכן החלום התגשם מיכל ואני נשואים 50 שנה יש לנו בת בשם רונית ובן בשם יניב וחמישה נכדים מקסימים שאנחנו מאוד אוהבים: אור, רותם, גילי, מאי ונעמה.

מתכון להכנת משה בתיבה

מצרכים: בצק עלים, נקניקיות, חרדל, שומשום וביצה.

אופן ההכנה:

פותחים את בצק העלים, מרדדים, חותכים את הנקנקיות לחצאים, חותכים פסים לאורך הבצק ולאחר מכן מחלקים לשלוש,עוטפים כל נקניקיה עם רצועת בצק,מורחים ביצה על כל החלקים שנעשו, לאחר מכן מפזרים מעט שומשום על כל יחידה, מכניסים לתנור חם 180 מעלות למשך 25 דקות, בתיאבון!.

בתיאבון!

הזוית האישית

סבא אבי: בחרנו במתכון להכנת משה בתיבה, כי זהו המאכל האהוב על נכדתי גילי.