מאגר סיפורי מורשת

שמי זהבה גרוסמן. נולדתי בתאריך 30.04.1944 ז' בניסן התש"ד. כשנולדתי קראו לי ג'וניה שזה גולדה, בצרפת קראו לי לורט ובישראל שינו לי את השם לזהבה. כל השמות פירושם זהב. נולדתי בעיר ז'מבול שבקזחסטן. גדלתי במחנה עקורים אליו הגיעו ההורים שלי בסוף מלחמת העולם השנייה. אבא ואימא שלי, מינה וברוך (מינקה ובוניו) נולדו וגדלו בפולין. בשנת 1939, כשהנאצים תקפו את פולין, הם התחתנו במהירות וברחו מזרחה לרוסיה. הרוסים תפסו אותם, והיגלו אותם למחנה עבודה בסיביר הרחוקה.

במחנה הם חיו ועבדו בתנאים מאוד מאוד קשים והמצב היה איום ונורא. הם השתחררו כשסבתא מינה הייתה בהריון אתי. אחרי שנולדתי, נדדנו באירופה במחנות עקורים של יהודים ניצולי שואה בגרמניה במשך כמה שנים עד שיצרנו קשר עם אח של אבא שלי בוניו, שהיה פרטיזן במלחמה ועבר לגור בפריס. כשהייתי בערך בת 4 עברנו לגור בפריס למשך כמה שנים. למדתי צרפתית מאד טוב ולמדתי בכיתה א' בפריז. בפריז נולדה לי אחות קטנה איקה (רבקה). כשהייתי בת 8 עלינו לארץ באונייה. כשהגענו לארץ הלכנו לגור בחיפה אצל דודי, כי לא היו בארץ דירות פנויות. היה קשה מאוד להשיג דירה אחר כך עברנו לגור ליד תל אביב למקום שקוראים לו ביצרון. אחרי שעלינו לארץ אבא שלי, המשיך לנסוע לצרפת ועבד שם הרבה, כי לא הייתה לו עבודה בארץ.

כשעברנו לביצרון, למדתי בבית ספר לא דתי, כי לא היה בית ספר דתי באזור שגרנו. מכיתה ו' הייתי נוסעת לתל אביב לבית ספר דתי. כמה הורים התאגדו ושלחו יחד את הילדים במונית לבית ספר. וחזרנו באוטובוסים, למדתי בבית ספר מוריה. אחר כך, כשהייתי בכיתה י' עברנו גם לגור בתוך תל אביב. בתיכון למדתי בבי"ס צייטלין והדבר שהכי אהבתי בתקופה הזו זה ללכת לפעולות בתנועת הנוער בני עקיבא. הייתי שם כל יום וזה הפך ל'ביתי השני'.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר שבטי ישראל במודיעין מכבים רעות, התשפ"ג 2023, בהנחיית המורה המובילה  יעל רוטברגר.