מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה הקשה לארץ ישראל

מתנות לסבים בתוכנית הקשר הרב דורי
מפגש בתוכנית הקשר הרב דורי
סיפורה של אנה בדינוב

אני אנה בדינוב, נולדתי בשנת 1960, בעיר לבוב, באוקראינה שבברית המועצות.

אני אמא לשתי בנות ביאנה ואלינה. וסבתא לאלמה מיה אלכס ודין.

בשנת 1990 עליתי עם משפחתי לארץ ישראל. העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. (ויקיפדיה)

העלייה הייתה קשה כי לא ידענו את השפה. כשעזבנו את ברית המועצות, השארנו את כל החפצים והדברים מאחור. מסע העלייה התחיל מהעיר לבוב, והמשיך כשש עשרה שעות ברכבת עד בודפשט שבהונגריה, שם המתנו שלושה ימים עד לטיסה שלנו לישראל.

יציאה של כל אזרח מברית המועצות הייתה מותנית באישור הקג"ב. רוב בקשות היציאה מברית המועצות נדחו, והמבקשים לרוב נקראו בוגדים ופוטרו מעבודתם. אלה מאזרחי ברית המועצות שקיבלו אישור להגר נאלצו לוותר על אזרחותם הסובייטית, וכן לשלם כסף עבור כך. נכסי דלא-ניידי, כמו דירות שבהן התגוררו, היו שייכים ברוב המקרים למדינה, ולכן נאלצו לוותר על רכוש זה ללא כל תמורה.

אחרי התפרקות ברית המועצות כל החוקים המפלים את המהגרים בוטלו והעולים לארץ יכלו לשמור על רכושם אם רצו בכך. (ויקיפדיה)

כאשר נחתנו בבן גוריון בתל אביב, ויצאנו מהמטוס, חיכה לנו מזג אוויר ישראלי של ארבעים מעלות חום .מיותר לציין שאני ומשפחתי לא היינו רגילים לחום שכזה.

מסע העלייה המשיך הרבה אחרי הנחיתה. היה מחסום שפה קשה, ולא היה לנו איפה לגור. בהמלצת קרובי משפחה, עברנו לגור בנתניה. בעלי, סבא של אלמה, שהיה מנהל בית ספר באוקראינה נאלץ לעבוד בתחנת דלק. ואני, שהייתי בעלת תואר בשיווק, מצאתי עבודה במפעל גרביים קטן.

לאחר מספר חודשים פרצה מלחמת המפרץ ועברנו לגור אצל אחותי בקיבוץ עדי.

בעלי המשיך לעבוד בתחנת דלק בנתניה וישן אצל חברים, ואני התחלתי ללמוד כלכלה ומכירות במכללת נשר. עם סיום הלימודים, התחלתי לעבוד בסוכנות מכירות של מיצובישי, ובעלי התקבל לאגף מכס בנמל חיפה. לאחר כשנה לקחנו משכנתה ענקית וקנינו בית בקריית ים. הבנות התחילו ללכת לבית ספר והחיים נכנסו לשגרה.

במבט לאחור אין לי מושג איך עשינו את זה. איך עזבנו קרקע בטוחה, והלכנו להגשים חלום? מה שבטוח זה היה שווה את זה.

הזווית האישית

הנכדה אלמה שניידר וסבתה אנה בדינוב השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר יחד בגבעת אלה, תשפ"ב – 2022

מילון

לבוב
לְבוֹב, ובאוקראינית לְבִיב, היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב. אוכלוסיית העיר מונה 735,000 איש. רוב התושבים אוקראינים, אך בעיר גם מיעוטים רוסי, פולני ויהודי. העיר הייתה בעבר בירת גליציה המזרחית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית והרפובליקה הפולנית השנייה. ויקיפדיה

ציטוטים

”מסע העלייה המשיך הרבה אחרי הנחיתה. היה מחסום שפה קשה, ולא היה לנו איפה לגור. בהמלצת קרובי משפחה, עברנו לגור בנתניה“

הקשר הרב דורי