מאגר סיפורי מורשת

שמי לידיה קוריס-נימיץ נולדתי בארגנטינה בעיר אנטרה רוס בשנת 1946.

עליתי ארצה בשנת 1985 אני אימא ל-חן דויד ולאורה, סבתא של רומי, מאיה, נתן, אורי, עידן, אייל, איתי, ולימור. מתגוררת בנצרת עילית .עובדת בהרכבות של דברי מתכות. אני נשואה לאברהם נימיץ. הצטרפתי לנכדתי רומי בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר שגיא שריד. במהלך המפגשים שלנו סיפרתי לנכדתי על נקודות זמן  שונות בחיי וכמובן על העלייה לישראל ותאריך הקליטה שלי.

חנוכייה מהעבר

החנוכייה היא כלי מיוחד וישן אשר קיבלתי מהוריי. עד היום אני שומרת על החפץ בכניסה לבית והוא יקר לי מאוד. החנוכייה אצלי משנת 1985, והיא  עשויה ממתכת, ומכנים שעליהם מדליקים את הנרות. אורכה של החנוכייה הוא כשלושים ס"מ והגובה הוא שניים עשר ס"מ. אני משתמשת בחנוכייה בשביל להדליק נרות בחנוכה, והשמש הוא תמיד בצבע לבן. החנוכייה היא בעצם זיכרון של ההורים שלי לכל החיים ובחרתי דווקא בו מפני שזה מביא אור לתוך הבית.

תרופות סבתא

את התרופה הזו אני המצאתי לפני הרבה שנים , התרופה מיועדת לטיפול בכאב גרון. התרופה בשימוש גם כן היום במשפחתי. והיא מורכבת מדבש וג'ינג'ר מגורד, לימון. מערבבים את כל המרכיבים יחד בקערה, ולוקחים ממנה שתי כפות. בולעים ומרגישים הקלה רבה בכאבים.

שחזור תמונה 

התמונה צולמה בשנת 2003 כשסבתא הייתה בת חמישים ושש, אחי היה בן שנה. מי שמופיע בתמונה הם אח שלי וסבתא שלי. בשחזור מופיעים אני בדמותה של סבתא שלי ואח שלי שהיה קטן. הלבוש של אחי הוא חולצה של קבוצת הכדורגל BOCA. מקום הצילום הוא סלון בבית של סבתא וסבא. השחזור צולם בסלון הבית שלי, הסיפור שעומד מאחורי התמונה, הוא שאבא שלי לקח את באח שלי בפעם הראשונה לאצטדיון כדורגל ולכן הוא לבוש בבגדי קבוצת הכדורגל.

החלום שלי

החלום שלי הוא לנסוע בבת מצווה לדיסנילנד, עם סבתא ואימא החלום הזה יתגשם בקרוב.

החלום של סבתא: החלום שלי היה לעלות לארץ ישראל ולהקים משפחה, הרבה שנים חיכינו לעשות זאת ובסוף לקראת שנת 1985, הגשמתי את החלום ועלינו לארץ ישראל. הגענו לנצרת עילית (נוף הגליל) ושם הקמנו את ביתנו. כל אחד מאתנו התפתח וגדל בתוך החברה הישראלית, ואנחנו מאושרים מאוד שהצלחנו להגשים את החלום שלנו.

הזווית האישית

רומי: היה לי מאוד כיף עם סבתא, למדתי המון דברים חדשים. היה לי מאוד מעניין במפגשים ,אני מאוד נהניתי להקשיב לסבתא ולשוחח איתה.

סבתא: היה לי מאוד מהנה, למדתי עוד כמה דברים על רומי נכדתי. הרגשתי בשיתוף של חווייתי הרבה רגשות מאוד נעימים לצד נכדתי.