מאגר סיפורי מורשת

סבא בתוניסיה

סבא שלי, דוד בוכניק,  נולד בתוניסיה וגדל שם עד גיל 13. שם הוא חגג את בר המצווה שלו שכללה הנחת תפילין, עלייה לתורה וכן טקס מיוחד שהיה נהוג שם בערב לפני בר המצווה "לה חז'מה" – תספורת לנער הבר מצווה. לשם כך, היו מזמינים ספר ומשלמים לו סכום כלשהו וכל האורחים יכלו גם הם לקבל תספורת חינם.

למעשה, ההורים של סבא שלי תכננו לעלות לארץ עוד לפני בר המצווה שלו. אולם, כשכבר היו מוכנים לצאת לדרך אבא שלו שבר את הרגל והעניין  נדחה. כעבור זמן מה, כששוב תכננו לעלות, אבא של סבא חלה ונפטר בפתאומיות. חלום העלייה לארץ נאלץ לחכות וסבא שלי ומשפחתו הגרו לצרפת כתחנת ביניים. כעבור כ-46 שנה סבא שלי זכה להעלות את עצמות אביו לקבורה בארץ ובכך גם סבא רבא שלי הגיע לישראל כפי שתמיד חלם.

סבתא פוגשת את סבא

סבתא שלי, יולנד בוכניק, נולדה במרוקו ובגיל 8 הגרה יחד עם משפחתה לצרפת.  שם גדלה ופגשה לראשונה את סבא שלי, דוד. הם הכירו מפני שאחותה של סבתא רצתה להתנדב ולעזור לאנשים בעלי מוגבלות ולסבא היו אחיות בעלות מוגבלות ואחותה של סבתא עזרה להן. סבא בא לפעמים לתקן למשפחתה של סבתי מכשירים חשמליים והיא ראתה בו ידיד של אחותה.

עלייה והכרות מחודשת

בשנת 1969 סבא עלה ארצה עם משפחתו והתחיל לעבוד בתעשייה האווירית. בשנת 1972 אחותה של סבתא באה לירח דבש בישראל. היא גרה באשדוד קרוב למשפחתו של סבא. סבתי הייתה מורה לספרות ובאותו זמן באה להשתתף בסמינר ספרות באוניברסיטת ירושלים. היא הגיעה ארצה שבוע לפני הסמינר, כדי לנפוש עם אחותה באשדוד. בביקור בארץ, היא בפעם הראשונה טעמה פלאפל מה שלא היה מוכר בחוץ לארץ. ביום שבת היא התלוותה לסבי וחבריו בהליכה רגלית לחוף היום, מפני ששמרו שבת וככה בדרך לים הם התאהבו.

שישה חודשים אחר כך סבא טס לצרפת וגר אצל אחותו. הוא רצה להכיר יותר לעומק את סבתי ולחשוב מה יהיה אתם בעתיד. אחרי חודשיים הוא הלך למשפחתה לבקש את ידה של סבתי מההורים שלה.  הם התארסו, וסבא חזר לישראל, כי הוא נקרא למילואים.

חתונה ומלחמה

סבתא עלתה לארץ ישראל ביולי 1973 ושהתה במרכז קליטה באשקלון. ב-23/8/73 הם התחתנו באשדוד. אחרי החתונה משפחתה של סבתי חזרה לצרפת וסבא וסבתא עברו לגור בירושלים. אבל לא לזמן רב, כי פרצה מלחמת יום כיפור וסבא גויס ביום כיפור למלחמה. הרבה זמן סבתא לא ידעה אם הוא חי או מת והייתה כל הזמן מקשיבה לטלוויזיה ולחדשות.

הדאגה נמשכה עד שיום אחד התקשרה הזמרת רבקה זוהר לדודה ארלט (אחותו של סבא), שהייתה היחידה שהיה לה טלפון בבית (באותו זמן לא היו טלפונים ניידים). באותה תקופה זמרים היו מופיעים לחיילים בחזית לשמח אותם וגם היו מקבלים הודעות למסור למשפחות החיילים, וכך סבתא ידעה שסבא בסדר ונמצא במצרים.

והשאר היסטוריה

כשהסתיימה המלחמה סבא חזר לירושלים, לגור עם סבתא. אחרי שנה בירושלים הם עברו לגור באשדוד כי סבא לא מצא עבודה בירושלים. בשנת 1976 נולד להם הבן הבכור, נתנאל, שהוא – אבי. אחריו נולדו להם עוד ארבעה ילדים, שני בנים: אורדן וגילגד ושתי בנות: רקפת ונופית. בשנת 2008 הורי התחתנו ובשנת 2010 נולדתי אני.

הזוית האישית

סבתא יולנד: תכנית מאוד מעניינת שיוצרת חיבור בין הדורות. סבא דוד: תכנית חשובה מאוד שמאפשרת לדור הצעיר הצצה על ההיסטוריה של המשפחה, המקור למנהגים וזה חשוב מאוד. סבא וסבתא: שמחנו מאוד על זמן האיכות המשותף ומאחלים לך שתצליח בלימודים ובחיים, שתהיה ילד טוב, מאושר ובריא. עילי: תכנית מעניינת שבזכותה למדתי דברים חדשים שלא ידעתי קודם. נהניתי לשמוע את הסיפורים שלכם ומאחל לכם הצלחה, אושר בריאות וחיים טובים.