מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה הייקית – המכביה השנייה – אנייה עברית ראשונה

המכביה השנייה
רשימת נוסעים של האנייה העברית הראשונה "תל אביב
העלייה החמישית 1933-1936

הורי היו ילידי גרמניה של תחילת המאה ה-20. הם גדלו במשפחות שמצבם הכלכלי טוב חונכו ולמדו בבתי הספר שם. בבית אבי שררה רוח "ציונית" וסבי דאג ללמד את בניו את השפה העברית.

אבי יעקב מונבז ואחיו היו חברים ופעילים בתנועות הנוער הציוניות בעירם.

עם סיום לימודי התיכון פנה אבי ללימודי רפואה באוניברסיטת אלברטוס בקניגסברג. בעת עליית הנאצים לשלטון, ותחילת חקיקת חוקי הגזע בגרמניה, סיים את לימודיו, אך נמנעה ממנו ההתמחות(סטאז'). בגלל האווירה האנטישמית העולה ומתחזקת נעשה לו ברור שעליו לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל שהייתה הגשמת החלום הציוני. מיד לאחר נישואיו עם אמי ריטה שכמן, עלו לארץ ישראל בשנת 1934 והתיישבו בירושלים במטרה לאפשר לאבי לסיים את ההתמחות (סטאז') בבית החולים הדסה על הר הצופים. בזמן שהתגורר בירושלים היה אבי פעיל בתנועת "מכבי", ולכן היה בין מארגני השתתפות הסניף במכביה השניה שנערכה בשנת 1935.

המכביה השנייה

המכביה הפעם התקיימה רק כשלוש שנים ולא כנהוג בהפרש של 4 שנים. במכביה זו השתתפו נציגים יהודים מ – 28 ארצות. המארגנים הופתעו מהשתתפות משלחת מכובדת מגרמניה שקיבלה אישור מהשלטונות הנאציים להצטרף למשחקים. עקב מצבם המתדרדר של יהודי גרמניה בחוקי "הספר הלבן" בארץ ישראל, ראו המארגנים בקיום המכבייה אפשרות לספורטאים יהודים להגיע לארץ וכך להינצל מרדיפות.

טקס פתיחת המכביה השנייה 

תמונה 1

טקס פתיחת המכביה השנייה 

תמונה 2

תמונות מטקס פתיחת המכביה השנייה – הצגת המשלחות

תמונה 3

התעמלות במכביה השנייה 

תמונה 4

אבי היה רופא האנייה העברית הראשונה – תל אביב

עם סיום הכשרתו הרפואית הוצא לאבי ע"י מנהל בית החולים הדסה ד"ר יסקי, לעבוד כרופא על האנייה העברית הראשונה "תל-אביב", שהפליגה בקו חיפה-טרייסט-חיפה. כך בשנת 1935 עלה על האנייה ועבר להתגורר בחיפה עם אשתו.

האנייה "תל-אביב" פעלה בארץ ישראל בין השנים 1935-36, הובילה נוסעים ומסע. הייתה זו אניית הקיטור הראשונה שנרשמה במרשם האניות בחיפה והניפה את דגל צי הסוחר המנדטורי, וכך הייתה האנייה העברית הראשונה. היו בא תאים נוחים ומרווחים לארבע מאות נוסעים.

הגעתה לארץ גרמה להתרגשות רבה בקרב אנשי היישוב. התחרות העזה עם חברת הספנות האיטלקית, הורידה את מחירי הנסיעה וגרמה להפסדים. לאחר כשנה וחצי גרמו הפסדי האנייה להתמוטטות החברה המפעילה והאנייה נמכרה.

תמונה 5

 

תמונות מן האנייה העברית הראשונה "תל-אביב" 

תמונה 6

 

רשימת נוסעים של האנייה העברית הראשונה "תל אביב

תמונה 7

רשימת הצוות של האנייה 

תמונה 8

כאשר ירד מהאנייה החל לעבוד כרופא פנימי באיגודי רופאים שונים שהיו הבסיס להקמת קופות החולים בהמשך. במלחמת השחרור שירת כרופא צבאי והיה אחראי על גזרת רחוב השומר-בית בורובסקי בחיפה. בחייו היה פעיל במוסדות ציבורים שונים: בתקופת המנדט הבריטי היה חבר מורשון בועד הדר הכרמל, היה ממקימי מועדון חתירה "זבולון" שפעל בנמל חיפה, פעיל במועדון הספורט "מכבי" בחיפה וטיפל בפצועי "ההגנה" ואצ"ל ללא תמורה.

לאחר קום המדינה ממקימי ההסתדרות הרפואית חיפה וחבר הועד, גזבר ההסתדרות הרפואית הארצית, שימש כיו"ר מד"א בחיפה ושימש יו"ר הליגה למלחמה בשחפת בחיפה.

את כל הפעילויות הללו עשה כל השנים בהתנדבות.

 

הזוית האישית

אביב: נהניתי מאוד לתעד ולשמוע את סיפור משפחתי.

ניר: התחברתי מאוד לסיפור.

מילון

תל אביב אנייה עברית ראשונה
א/ק "תל אביב" הייתה אונייה מעורבת להובלת נוסעים ומשא, שפעלה בארץ ישראל בין השנים 1935–1936. הייתה זו אוניית הקיטור הראשונה שנרשמה במרשם האוניות בחיפה, ב-17 במאי 1935, ושהניפה את דגל צי הסוחר המנדטורי. מספר הרישום שלה היה א/ק 1. האונייה, שנשאה קודם את השמות Polynesia, Colonia ו-Hohenstein, נרכשה על ידי "חברת ספנות ארץ-ישראלית" (Palestine Shipping Co. Ltd), שהועידה אותה להובלת נוסעים בקו טרייסטה-חיפה. באונייה היו תאים נוחים ומרווחים, ברמה אחידה, ל-400 נוסעים. הופעת אוניית הקיטור הגדולה והלבנה בחופי ארץ ישראל, כשעל חרטומה מתנוסס באותיות עבריות השם "תל אביב", גרמה להתרגשות רבה בקרב אנשי היישוב. האונייה הפליגה בצורה סדירה אחת לשבועיים בקו חיפה-טרייסטה-חיפה. בהפלגתה הראשונה שירתו בה אחד-עשר אנשי צוות יהודים תחת פיקודו של רב חובל גרמני. ויקיפדיה

ציטוטים

”מפי אביב הנכד: "סבא רבא שלי היה רופא וגם השתתף במכביה ואני מאוד גאה בזה"“

הקשר הרב דורי